ביקום מושלם היה לנו את כל הזמן שבעולם לבשל בעצמנו את כל האוכל שלנו מאפס, אך ורק מהמצרכים הכי טריים ובריאים שיש.
אבל בואו ניהיה ריאלים – כשצריך לחלק את הזמן בין לימודים, עבודה, חברים, משפחה ושאר מטלות, רובנו מתפשרים על אוכל קנוי קצת יותר מידי ממה שהיינו רוצים.
אוכל קנוי זה לא הדבר הכי נורא בעולם ברגע שיודעים לעשות את הבחירות הבריאות והנכונות. אם מבינים את הבסיס של קריאת תוויות מזון, אפשר לוודא שגם האוכל הארוז שקונים בסופרמרקט יהיה קרוב ככל האפשר מבחינה תזונתית לאוכל שהיינו בוחרים להכין בבית.
אבל איך בכלל אמורים להבין משהו מהמידע שמוסרים לנו בתוויות המזון? הרי רובנו לא למדנו תזונה ומה שכתוב על התווית זה דיי ג׳יבריש ברגע שלא מבינים מה עומד מאחורי ההגדרות – יש מספרים ואחוזים, וקשה להחליט למה מהדברים צריך לשים לב וממה אפשר להתעלם.
בתור מישהי עם מודעות גדולה לכל הנושא הזה של הבריאות, תוויות מזון תמיד עניינו אותי.
החלטתי לחסוך לכם את הטרחה ולאחר מחקר מקיף בתחום ריכזתי עבורכם את כל המידע החשוב בצורה מובנת וקלה בכתבה זו 🙂
1. גודל מנת ההגשה –
גודל מנת ההגשה הוא אחד הדברים החשובים שצריך לשים אליהם לב כשקוראים תוויות מזון, מאחר והוא משפיע על כל יתר רכיבי המזון שרשומים בטבלה.
אנשים רבים חושבים שהכמות המוגדרת למנת אכילה היא למעשה הכמות שיש במוצר עצמו, ולצערנו זה לא המצב.
רוב יצרני המזון מנסים לסגל למוצר שלהם מראה של ערך קלורי נמוך כדי שנאמין שהמוצר אטרקטיבי, ומהסיבה הזאת הכמות אותה הם מגדרים כמנה אחת היא לרוב קטנה בהרבה מהכמות בפועל שאדם רגיל יאכל מהמוצר. לכן, לפני הכל צריך לבדוק כמה באמת מנות הגשה מכילה חבילה אחת של המוצר.
קחו לדוגמה את חטיף ״Nature Valley״, מנת ההגשה אליה מתייחסים היצרנים בתווית המזון היא למעשה חטיף יחיד ולא כל המנה הארוזה המכילה שתי יחידות, כפי שרבים נוטים לחשוב!
2. שימו לב לסדר בו רשומים רכיבי המזון –
רכיבי המזון מסודרים בסדר יורד מהגדול לקטן. לכן, חשוב מאוד לשים לב איזה מרכיבים נמצאים בתחילת הרשימה ואילו בסופה.
אם הרשימה מתחילה ברכיבים כמו קמח לבן, סוכר, או שומן מהסוג הלא טוב כמו חמאה/שמן דקל/מרגרינה, למשל, כדאי למצוא חלופות בריאות יותר לאותו המוצר; אם לא קיימת חלופה בריאה, לפחות תהיו מודעים לכך שהמוצר לא בריא ושאכילה רבה ממנו תגרום לעלייה במשקל.
3. לא כל הקלוריות שוות –
כמעט כולם נוהגים לספור קלוריות ולהתעלם משאר הגורמים בתווית. אבל מה הן בדיוק קלוריות וכמה הן חשובות? קלוריה היא יחידת מידה לאנרגיה, למעשה כל האנרגיה שהגוף שלנו מקבל מגיעה מהמזון אותו אנו צורכים במהלך היום.
שמירה על כמות הקלוריות שאנו מכניסים לגוף היא אכן אחד מהגורמים שיכולים לעזור בניהול המשקל (בין אם זה לרדת במשקל, לעלות במשקל, או לשמור אותו), אבל הסברה שהמספר הוא הקריטריון היחיד שחשוב היא שגויה בהחלט.
חוץ משמירה על צריכה של כמות קלוריות מסוימת, חשוב מאוד להתמקד באיכות הקלוריות.
מה זה אומר? אם במוצר יש הרבה חלבון, סיבים, שומנים וויטמינים במספר קלוריות סביר, המוצר נחשב כבעל ערך תזונתי גבוה ומהווה בחירה טובה ובריאה. לעומת זאת, כדאי להמנע מצריכה של 'קלוריות ריקות', כלומר מזונות עם ערך תזונתי נמוך.
4. שימו פחות לב לקצובה היומית המומלצת –
כמות קלוריות שאדם צריך משתנה בהתאם לגיל, מין, פעילות פיזית, משקל מטרה וכן גורמים נוספים אחרים. הנחיות משרד הבריאות הן מיושנות וכלליות שכן ערכי הקצובה היומית המומלצת מבוססים על דיאטה יומית מסוימת המכילה 2,000 קלוריות ליום. לכן, לדעתי, המידע הזה לא רלוונטי כי הוא לא משקף באמת את הקצובה היומית שנכונה לכל אחד ואחת מאיתנו.
5. המנעו ממוצרים בעלי רשימת רכיבים ארוכה שכוללת מילים לא מוכרות והרבה מספרי E –
מוצרים מהסוג הזה הם בדרך כלל מאוד מעובדים ועל כן פחות בריאים לגוף, לכן עדיף בדרך כלל לבחור במוצרים עם רשימת רכיבים קצרה.
ככלל, תמיד העדיפו לאכול אוכל כמה שפחות מעובד וכמה שיותר טבעי, גם כאשר מדובר במוצר מזון ארוז.
6. נסו לבחור מוצרים דלים בנתרן –
נתרן חיוני לשמירה על מאזן תקין של נוזלי הגוף – כמויות קטנות של נתרן תורמות לאיזון הנוזלים בגוף והוא גם מסייע בהעברת אותות חשמליים בין תאי העצב, אך עודף נתרן מזיק לגוף וגורם לעלייה בלחץ הדם. לכן, לציון כמות הנתרן על גבי תווית המזון יש חשיבות רבה בשמירה על בריאות הגוף.
שימו לב שמוצרי מזון ארוזים מכילים לרוב כמות גבוהה יותר של נתרן, מפני שהנתרן משמש גם כחומר משמר. סלטים ובשרים מעובדים (נקניקים, נקניקיות, המבורגר וקבב) מכילים כמות גבוהה של נתרן. תמיד העדיפו לקנות מוצרים דלי נתרן {לא יותר מ – 100 מ"ג נתרן ל – 100 גרם מזון}.
7. ערכו השוואה חכמה –
אחת הדרכים הטובות ביותר לעשות בחירות נכונות בבחירת מוצרי מזון בריאים היא לערוך השוואה. לרובנו קשה להסתכל על תווית מזון של מוצר אחד ולהחליט אם הערכים התזונתיים נחשבים לטובים או לא.
בדיוק בגלל זה כדאי להשוות בין הערכים התזונתיים של מוצרים מאותה קטגוריה {למשל כמה סוגים של אבקות מרק} ולבחור את הטוב ביותר מביניהם. תמיד העדיפו מוצרים שמכילים פחות נתרן ופחות שומן רווי או שומן טראנס ויותר חלבונים וסיבים תזונתיים.
תנסו לשים קצת יותר לב לתוויות המזון בפעם הבאה שתיהיו בסופר ותופתעו לגלות מה באמת יש במוצרים שאתם בדרך כלל זורקים לעגלה 🙂
איזה עוד נושאים הקשורים לבריאות מעניין אתכם לראות באתר? כתבו לי בתגובות!
אם אהבתם את הפוסט אשמח שתשתפו עם חבריכם 😉
2 Responses
פוסט חשוב ומעניין !
יחד עם זאת חסרות לי דוגמאות מפורטות לכל סע׳. למשל איזה e- הם לא טובים.
כדאי להמנע ככל הניתן מכל סעיפי ה-e, שכן הם מסמנים חומרים לא טבעיים שאינם טובים לגוף.
כמובן שבמידה מועטה אפשר לאכול גם אותם, אבל חשוב מאוד להפחית את צריכתם על בסיס יומיומי.
אם תרצי לשמוע הסבר מפורט יותר על דברים נוספים תכתבי ואענה בשמחה 🙂