Welcome to

Hedonistit blog

מה השלב הבא שלך בדרך להפיכת התחביב האישי לעבודה במשרה מלאה?

quiz
Taking Pleasure Seriously

יומן היריון – טרימסטר שלישי

וואו, מאיפה מתחילים לספר על הטרימסטר השלישי והאחרון של ההריון?

אולי שווה דווקא להתחיל בסוף… 

תכננתי לכתוב את החלק הזה של יומן ההריון ממש לקראת הלידה, במיוחד כשגיליתי במפתיע שאני הולכת ללדת בלידה קיסרית אלקטיבית וקיבלתי תאריך לידה להכניס ליומן (עוד על התפתחות האירועים הבלתי צפוייה הזאת בהמשך 🙈😲),  אבל כמו שלמדתי במהלך תקופת ההריון המטורפת הזאת – תוכניות לחוד ומציאות לחוד, ואם אנחנו לא רוצות להשתגע מחוסר עמידה בלו״זים אז עדיף לשחרר מראש ופשוט לזרום עם מה שקורה.

וזה בדיוק מה שקרה בסוף – אני כותבת את המילים האלה *הרבה* אחרי הלידה, ממש בסיומו של ״הטרימסטר הרביעי״ (הכינוי לשלושת החודשים הראשונים לחיי התינוק). למה רק עכשיו? וול… תני לי לתת לך עצה – אל תשאירי כ ל ו ם לסוף ההריון. כלום. מעבר לנשימה ואכילה בלתי פוסקת לא יהיה לך כוח לעשות כלום בערך. כל מה שאת יכולה לסמן ב-וי שווה לך להשלים עד מקסימום אמצע הטרימסטר השלישי. אחרי זה רוב הסיכויים שכל מה שתרצי לעשות זה לשבת בפיג'מה רחבה ונוחה, להישאב לנטפליקס ולשלוח את החצי השני להביא את מנת הקרייבינג הנוכחית. ומיד אחרי הלידה? בכלל תמחקי את כל המשימות ביומן שלך – עוד על זה בחלק הרביעי והאחרון של יומן ההריון (והלידה) שיעלה בהמשך.

על הטרימסטר האחרון של ההריון נהוג לשמוע סיפורי אימה – הכל נעשה כבד יותר, מעייף יותר, חנוק יותר.

קחי כל מילה שמתארת חוויה קשה ופשוט תוסיפי לה את המילה ״יותר״. ומה אני אגיד – אין לי חדשות משמחות לבשר לך עליהן, מניסיוני האישי הכל נכון. השליש האחרון להריון, ובייחוד ככל שמתקרבים ל״דיו-דייט״, הוא דיי בלתי נסבל. אבל היי – ספוילר: בסוף מקבלים את הפרס הכי שווה ביקום, אז אל תתני לזה לייאש אותך 😉

מעבר לתופעות הלוואי הרגילות של הטרימסטר האחרון להריון, במהלך הטרימסטר הזה גם התחסנתי לקורונה (מנה ראשונה ושנייה!), עברתי עוד כמה בדיקות (בחיי שבמשך 31 שנים לא עשיתי כל כך הרבה בדיקות!), דניאל ואני עשינו את כל ההכנות האפשריות ללידה (רגילה, כשבפועל בסוף בכלל לא שימשו אותנו 🙃), עשינו *מלא* דייטים רומנטיים (תודות לאותם חיסונים!), יצאנו לבייבימון המושלם ועוד ועוד… הכל היה צפוי לחלוטין עד לרגע שגיליתי שאני צריכה ללדת בניתוח קיסרי.

אבל למה שאספר הכל על רגל אחת?

תכיני לעצמך כוס קפה קר, אני הולכת לשפוך בפניך את כל הפרטים על השליש האחרון להריון שלי!

שנתחיל, כרגיל, עם תופעות הלוואי?

בשלב הזה כבר עברתי שבועות ארוכים ורבים של ההריון ודבר אחד היה לי ברור – ההריון שלי הוא לא פיקניק, ואין שום סיבה שהשליש האחרון שלו יהיה נטול חוויות שכיף להתלונן עליהן בריש גלי… 

אם עד אז חשבתי שקמתי הרבה פעמים באמצע הלילה, השליש האחרון בא להראות לי שנגמרו המשחקים – אפשר להגיד שבמהלכו ביליתי בהכי הרבה לילות לבנים, בין אם זה בגלל הפיפי שרק הלך ולחץ לקראת סוף ההריון (בגלל המשקל של הבייבי שיושב על השלפוחית), התכווצויות הנוראיות ברגליים שגרמו לי לקפוץ בכל פעם יחפה על הרצפה הקרה בתקווה שהן יעברו כמה שיותר מהר, והכמות המטורפת של התנועות של הבייבי, שהתחזקו בטירוף עם הזמן וממש העירו אותי כל הזמן. אה, והמחשבות… ככל שהתקרבתי למועד היו לי יותר ויותר מחשבות על העתיד הקרב ובא ועל השינוי המטורף שהולך לקרות עוד רגע בחיים שלנו.

ואם כבר אנחנו מדברות על התנועות החזקות שכבר היו בשלב הזה, מתישהו במהלך הטרימסטר האחרון התחלתי להרגיש שיש איבר שתקוע חזק בצלע הימנית שלי. זה ידוע שמידי פעם כשהבייבי זז בבטן הוא נעצר בתנוחה שיכולה להכביד ולהציק באזורים שונים בגוף, אבל מהרגע שיסמין התמקמה על הצלע הימנית שלי היא החליטה להישאר שם for good. בהתחלה זה היה סתם כאב מציק, אבל עם הזמן זה הפך לחשש רציני. לא ידעתי איזה איבר תקוע לי בצלע – ראש, יד או רגל, אבל התחושה שלי הייתה שתופעת הלוואי הזאת הולכת להוסיף עוד לעלילת ההריון שלי, ולצערי (או בדיעבד – לשמחתי) צדקתי. עם הזמן, בבדיקה של הערכת המשקל (שנגיע אליה בהמשך), גיליתי שזה הראש של יסמין שיושב לי חזק על הצלע כבר כמה שבועות טובים והולך לעשות טוויסט בעלילה… 

לקראת סוף הטרימסטר השני כבר הרגשתי מאוד כבדה, ואמרו לי ״חכי חכי״ לשבועות האחרונים של ההריון… אז מי שמכירה אותי יודעת שאני שונאת את כל האזהרות המלחיצות האלה, אבל וואלה במקרה שלי זה באמת היה כלום לקראת מה שחיכה לי בסוף. ככל שההריון התקרב לקו הסיום הרגשתי יותר עגולה, נפוחה, גדולה ובעיקר – כבדה! זה הגיע למצב שלא מעט סימנים כחולים עיטרו את גופי, פשוט בגלל שקרו יותר מידי מקרים שבהם לא הצלחתי להעריך את הרוחב של הבטן הענקית שלי ביחס למשקופים / ידית הדלת / ריהוט בבית. מיותר להגיד שהגב כאב לי בטירוף, כי בואי, הוא ממש לא רגיל לסחוב משקלים שכאלה… ועזבי את הפעולות ״המורכבות״ של עמידה והליכה… בשבועיים-שלושה האחרונים להריון הגעתי למצב שלא היה לי נוח לשבת בכלל! לא במשרד, לא ברכב ואפילו לא במסעדות! אפילו את סדר פסח החלטנו להעביר אלינו כדי שאני לא אצטרך לבלות שנייה נוספת בדרכים.

ואם כל התופעות הנפלאות האלה לא מספיקות, אז כמובן שמסוף שבוע 30 התחילו לי גם הצרבות הידועות לשמצה והרגשתי עייפות מוקצנת כל הזמן. אז אמנם לא היו המווון תופעות לוואי חדשות, אבל מה שכן היה – היה מורגש מאוד והשפיע על כל ההתנהלות שלי במהלך השבועות האחרונים להריון.

היוש שבוע 30

הריון בתקופת קורונה

נכנסתי להריון בעיצומה של מגפת הקורונה, אז אפשר להגיד שידעתי פחות או יותר למה אני נכנסת. כן, מאוד פחדתי להידבק וקניתי סטוקים של מסכות N95 (מוכרת בסיטונאות למי שמעוניינת 😅😜), אבל ממש לא עצרתי את החיים שלי. טסתי לטיול בנות באתונה בסוף השליש הראשון של ההריון ולא נעלתי את עצמי בבית, אלא פשוט הקפדתי על עטיית מסכה ולא ביליתי במקומות הומים. אבל כל זה השתנה כשנכנסתי לשליש האחרון להריון, שנחשב למסוכן יותר להידבקות בקורונה. החדשות היו מלאות במבזקים על נשים בהריון מתקדם שנמצאו חיוביות לנגיף ואושפזו בבית החולים, ילדו בבידוד, הופרדו מהתינוק מיד לאחר הלידה, ואפילו על מקרים שהסתיימו במוות או בסכנת חיים. אני לא יודעת אם זה היה ניפוח של התקשורת, או שבאמת חלה עלייה דווקא במקרים של הריוניות, אבל זה גרם לי ממש לפחד לצאת מהבית, או בכלל להיפגש עם אנשים. כל זה קרה סביב הגעת החיסונים הראשונים של פייזר לארץ, ולמרות שהיו לי לא מעט התלבטויות בסוף החלטתי שהדבר הכי נכון זה להתחסן. בעיני הסיכון שבחיסון היה הרבה יותר קטן מאשר הסיכון של הדבקות במחלה. ברגע שאישרו את החיסונים להריוניות פשוט התייצבתי בתחנת החיסונים הקרובה לביתי, אפילו תור לא היה לי. אחרי שקיבלתי את שתי מנות החיסון כבר הרגשתי הרבה יותר בטוחה להיפגש עם משפחה וחברים ולצאת ולהנות מהשבועות האחרונים שלנו בתור זוג רווקים ✌️

מסכות או לא להיות

זמן איכות זוגי - מאסט לפני הלידה!

אם את בוחרת לקחת רק משהו אחד מהפוסט הזה תקחי את זה – תעשי את המקסימום כדי ליהנות מזמן זוגי איכותי עם החצי השני שלך! לא, אני לא אומרת שברגע שיוולד הבייבי יסתיימו לך החיים (אני ממש לא מאמינה בזה, ולראייה דניאל ואני יוצאים לדייט רומנטי פעם בחודש ויוצאים גם עם יסמין למסעדות לא מעט 😊), אבל דייטים פוסט-לידה הם שונים גם מבחינת התדירות וגם מבחינת הלוגיסטיקה שמסביב, אז נצלו את הזמן הזה הוא לא יחזור לפחות עשור 😅  

אחרי שדניאל ואני קיבלנו את שתי מנות החיסון לקורונה אפשר להגיד שניסינו להשלים את הפערים שנוצרו בכל תקופות הסגרים, וזה היה שווה כל רגע וכל שקל. מעבר ליציאות המתבקשות למסעדות, בתי קפה ומאפיות, החלום שלי היה לצאת לבייבימון מפנק (חופשה רומנטית שעושים זמן קצר לפני הלידה). באופן אידיאלי הייתי בוחרת לטוס לחו״ל בפעם האחרונה כזוג רווקים, אבל קורונה וזה אז לא רצינו לקחת סיכונים מיותרים והחלטנו להישאר בארץ וקבענו חופשה קצרה בצפון חודש וחצי בערך לפני הלידה (אגב, התזמון היה מושלם כי אחרי זה כבר הייתי במצב שלא הייתי מוכנה לנסוע מרחקים ארוכים ברכב…). תוכלי לראות את כל חווית הבייבימון שלנו בהיילייט שהקדשתי לו באינסטוש! זו הייתה החופשה הכי רגועה, מרגיעה, כיפית ורומנטית שיש ואני כל כך שמחה שיצרנו את הזיכרון הזה ממש רגע לפני הלידה כי זה באמת תקופה שלא תחזור עוד.

BABYMOON GOALS

הכנות לפני הלידה

בטרימסטר השלישי נכנסנו הארדקור להכנות לפני הלידה – פגישות עם הדולה, קורס פרטי להכנה ללידה (תקופת קורונה וזה…), מפגש זום להכנה להנקה עם אנה המופלאה (יש לה מלא מוצרי ידע ללידה והורות ששווה לך להציץ בהם פה), מיליון שעות צפייה בסרטוני יוטיוב של לידות, הנקה ו-24 שעות ראשונות עם ניובורן (מסתבר שזה ז'אנר חזק של וולוגים חח). הדולה שבחרתי הייתה מתוקה אמיתית וגם המיילדת שהעבירה לנו את הקורס הכנה ללידה, אבל בפועל ילדתי בסוף בלידה קיסרית ובערך 99% ממה שדיברנו עליו ולמדנו לא היה רלוונטי בכלל. התבאסתי מאוד שהייתה נגיעה מזערית עד אפסית בכל הנושא של לידה קיסרית מתוך התפיסה של ״לך זה לא יקרה״ (במיוחד כשבדיעבד גיליתי שכל כך הרבה לידות בישראל מסתיימות בקיסרי אלקטיבי או חירום!). אני מציעה לך ממש לברר לפני שאת נרשמת לקורס אם קיימת גם הכנה לקיסרי, כי זה באמת עושה את כל ההבדל בשעת אמת במידה ואת נקלעת לסיטואציה. מבחינתי זו הייתה בסופו של דבר הוצאה גדולה ומיותרת שלחלוטין יכולנו לוותר עליה. לעומת זאת ההכנה להנקה היא חובה בעיני לכל מי שאפילו רק שוקלת להניק! אני אדבר על זה בהרחבה בפוסט על סיפור הלידה שלי שיעלה בהמשך, אבל אגיד פה בקצרה שזה יכול לעשות את כל ההבדל בין חווית הנקה חיובית לשלילית.

מוכנה לכל סיטואציה עם משאבת הנקה - וטוב שכך! (לינק להנחה על המשאבה ברשימות שלי לבייבי ולאמא הטרייה)

מעבר לכל הידע שצברתי בתקופת הזמן הקצרה הזאת, עשיתי גם המון הכנות מעשיות ללידה. התחלתי עם מחקר שוק ענק לגבי כל מה שצריך לקנות לקראת הלידה ולתינוק (וכמו שאת בטח כבר מכירה אותי אני חפרנית רצינית אז זה לקח לא מעט זמן 🤓), הכנתי רשימה סופר מפורטת של דברים שצריך לארוז בתיק הלידה (מוזמנת להוריד את המסמך המלא של רשימת הקניות והאריזה לתינוק ולאמא בהרשמה פה), כתבתי תוכנית לידה (מי שנרשמת לרשימה שלי לבייבי ולאמא הטרייה מקבלת גם אותה!), והתחלנו לעצב את החדר של יסמין (לצערי לא הספקנו לסיים לפני הלידה ולכן זה לקח לנו בפועל עוד 3 חודשים אחרי הלידה 🙈). 

צ׳ארלי עדיין לא מבין מה מחכה לו בכלל...

בערך שבועיים לפני הלידה עשינו את ההכנות החשובות האחרונות לפני הלידה. דניאל הרכיב את שידת ההחתלה שקנינו באיקאה, ואני עשיתי כביסות לכל הבגדים שקניתי לגוזלית שלנו וסידרתי את כל הדברים יפה בתוך שידת ההחתלה. 

אני הכי שמחה בעולם שקנינו הכל מראש ושעשיתי את ההכנה הזאת כמו שצריך ושהכל כולל הכל (עד לרמת האלכוהול לחיטוי!) היה מוכן בבית לשימוש אחרי הלידה, ושלא היינו צריכים להתעסק בכלום חוץ מביסמין ובהחלמה שלי. נכון, זה לא שאנחנו גרים באיזה מדבר שמנותק מהאינטרנט ולא יכולנו להזמין דברים גם אחרי הלידה, אבל זה כל כך מקל על החיים שאחרי הלידה שאין לך מושג!!

בדיקה שגרתית אחת ששינתה את כל התמונה

כמו בכל שלבי ההריון גם במהלך השליש האחרון היו לי בדיקות שגרתיות אצל רופאת הנשים.

פעם בחודש דניאל ואני הלכנו לראות את הבייבי הקטנה שלנו באולטרסאונד, נמדד לי לחץ הדם, קיבלנו הסברים על התפתחות ההריון והעובר, וגם קיבלתי הפניות לחיסון שעלת (שמומלץ לעשות בין השבועות 27-36 להריון כדי להגן על הבייבי בחודשים הראשונים לחייו, עד שהוא מקבל את החיסון בעצמו) והפנייה לבדיקת GBS (שמומלץ לעשות בערך חודש לפני הלידה. שימי לב שלא תמיד הרופא יספר לך על הבדיקה הזאת כי היא לא כלולה בהנחיות הרשמיות, אבל מומלץ מאוד לבקש הפנייה ולעבור את הבדיקה גם אם לא מציעים לך). בנוסף קיבלנו גם הפנייה לביצוע בדיקת הערכת משקל. מדובר בעוד בדיקת אולטרסאונד שגרתית של הטרימסטר האחרון של ההריון שבה הרופא מעריך את גודל העובר, מצב העובר ומיקום השליה לפני הלידה.

אבל במקרה שלנו הבדיקה הזאת הייתה רחוקה מלהיות שגרתית…

עוד לפני שהגענו לבדיקה שנקבעה לנו להערכת משקל הייתה לי הרגשה חזקה שיסמין, שהייתה אמורה כבר להתהפך עם הראש כלפי מטה כהכנה ללידה, התקבעה חזק עם הראש שלה בצלעות שלי. גם כי ממש הרגשתי איבר שתקוע לי בצלע הימנית (והוא הרגיש גדול מידי בשביל טוסיק קטנטן של תינוקי) וגם קראתי בהרבה מקומות שכשהבייבי מתהפך בבטן, במיוחד אם זה קורה בשלב יחסית מאוחר, האישה לרוב ממש מרגישה את ההיפוך הזה. אני לא הרגשתי שום שינוי בתחושה מאז תחילת הטרימסטר, ולכן כשהרופא הכריז עוד ממש בתחילת הבדיקה שהתינוקת לא התהפכה והיא נמצאת במצב עכוז ממש לא הייתי מופתעת.

המסע אל עבר היפוך עובר

זה שלא הייתי מופתעת לא אומר שלא הייתי מאוכזבת, כי מאוד קיוויתי שהכל סתם בראש שלי ושמרוב שיצא לי לשמוע בזמן האחרון על תינוקות שלא מתהפכים אני סתם חיה בסרט שזה מה שקורה גם לי… אחרי הכל התופעה של תינוקות שלא מתהפכים למצג ראש בשבועות שלפני הלידה היא די נדירה (3-4% בלבד!), אז מה הסיכוי שזה יקרה לי? אבל המציאות הייתה שהייתי כבר בשבוע מאוד מתקדם להריון ויסמין החליטה שלא בראש שלה להתהפך לתנוחה הנחוצה ללידה רגילה (תינוקות שנמצאים במצב עכוז מיילדים ברוב המקרים בניתוח קיסרי אלקטיבי, שנחשבת האופציה הבטוחה ביותר).

הרופא שביצע את הבדיקה להערכת משקל אמר שיש עוד סיכוי שהיא תתהפך לקראת הלידה, אבל למען האמת הסיכוי די קלוש כי היא כבר יחסית גדולה ולכן יהיה לה קשה יותר להתהפך בשלב זה. עדיין לא איבדתי תקווה לגמרי שהיא תתהפך לבד לפני הלידה, אבל בואי נגיד שהייתה לי הרגשה שיש לי תינוקת עקשנית בבטן ושאולי כדאי לי להתחיל לחשוב גם על החלופות. התחלתי לעשות תרגילים בבית שאמורים לסייע לעובר להתהפך, אם כי הייתי כבר ממש כבדה ועייפה ואני לא יכולה להגיד שהתמדתי יותר מידי. בנוסף התחלתי לברר לגבי היפוך עובר במים, רציתי לקבוע תור אצל רות פדידה שנחשבת למאסטרית בתחום, אבל לא היו אצלה תורים זמינים, וכבר ממש הרגשתי שזה סימן מאלוהים שאם הבייבי שלי צריכה להתהפך זה כבר יקרה, ואם לא – אנסה את מזלי בהליך של היפוך עובר בבית החולים כצעד נואש אחרון לפני לידה קיסרית.

אבל לא, ההיפוך לא קרה לבד…

כשהתאריך שקבעתי להיפוך עובר בבית החולים הופיע בלוח השנה הייתי קצת לחוצה מצד אחד (בעיקר כי הכנתי את עצמי להליך הזה וידעתי שלעיתים הוא יכול להיות מאוד לא נעים), ומצד שני הייתי מלאה באופטימיות, שהנה, היום הבייבי שלי תתהפך והכל ימשיך לפי התוכניות – אני אלד בלידה רגילה בדיוק כמו שתמיד חשבתי. אבל, פעם נוספת, יסמין פשוט סירבה להתהפך למרות כל המאמצים של ההיפוך החיצוני (מוזמנת להקליק פה כדי לשמוע את החוויה המלאה שלי מההליך להיפוך עובר בבית החולים). עם דמעות בעיניים ולב כבד קבעתי תור לניתוח קיסרי אלקטיבי מיד אחרי הניסיונות הכושלים, וכדי להמתיק את הגלולה המרה דניאל ואני החלטנו להמשיך את היום בדייט צהריים בארוחה שווה באחת המסעדות האהובות עלינו בתל אביב.

הכנות אחרונות בהחלט לפני הלידה

אחרי שניסיונות ההיפוך בבית החולים נכשלו היה עוד סיכוי פיצפון שיסמין תתהפך לבד למצג ראש לפני הלידה, אבל אם להודות באמת – בשלב הזה כבר לחלוטין קיבלתי ועיכלתי את זה שאני הולכת ללדת בלידה קיסרית אלקטיבית והיה לי חשוב להכין את עצמי עד כמה שאני יכולה ללידה מהסוג הזה. באופן יחסי לעומת ההכנה שעשיתי ללידה רגילה, שהתפרשה לכל אורך ההריון, ההכנה ללידה קיסרית נדחסה בזמן קצר מאוד אבל הייתה אפקטיבית וחשובה מאין כמותה. הצטרפתי לקבוצות של לידה קיסרית בפייסבוק, חפרתי את גוגל ואת פינטרסט בחיפוש אחר טיפים ללידה קיסרית והחלמה מניתוח קיסרי, צפיתי שעות ארוכות בסירטוני יוטיוב בנושא וגם קיבלתי לא מעט טיפים מעוקבות שעברו לידה קיסרית בעצמן. אפשר להגיד שהתכוננתי לגרוע ביותר אבל קיוויתי לטוב (ולמה הדברים האלה נשמעים תמיד טוב יותר כשאומרים אותם באנגלית? 😅). אין לי מילים לתאר כמה ההכנה הזאת חשובה לקראת הניתוח ולהחלמה שאחריו, ואני לגמרי מתכננת לכתוב בקרוב פוסט משלי בנושא עם כל הטיפים שלי להכנה והחלמה מלידה בניתוח קיסרי. 

הכס מוכן לשליטה החדשה של הבית

את התיקים לבית החולים ארזתי כמה שבועות לפני שכל מה שדמיינתי לעצמי על הלידה השתנה, עוד כשחשבתי שאני הולכת ללדת בצורה רגילה – עם צירים, מיון יולדות וכל הג'אז הזה… אבל כשגיליתי שאני מיועדת לקיסרי אלקטיבי, החלטתי לארוז הכל מחדש בהתאם למציאות החדשה שלי. ויתרתי על התיק הגדול למיון ולחדר הלידה, וארזתי מחדש את המזוודה שלי למחלקה ולמלונית עם דברים שידעתי שישמשו אותי יותר אחרי ניתוח קיסרי (מזכירה לך שאת הרשימות שלי לאריזת תיק ללידה, גם ללידה רגילה וגם לקיסרי, תוכלי להורד פה).

כל הציוד שארזתי לפני שידעתי שאני אלד בקיסרי, בפועל בסוף וייתרתי על חלק גדול מהדברים, חלקם הוחלפו בציוד שרלוונטי ללידה קיסרית

בשבוע וחצי האחרונים שבין ניסיון ההיפוך הכושל לבין התאריך שנקבע ללידה הקיסרית שלי הייתי כל הזמן על קוצים, פחדתי שאני אקבל צירים לפני התאריך שנקבע לי ואצטרך ללדת בקיסרי חירום. אם אני גם ככה לא יולדת לפי התוכניות שלי, בצורה ״הטבעית״, אז לפחות רציתי ליהנות מהיתרונות! המשמעות של קיסרי אלקטיבי היא לדעת בדיוק מתי אני יולדת, מה שאומר שאני יכולה להתארגן ולהגיע מתוקתקת ללידה שלי – מני-פדי, שיער ואיפור עשויים למשעי. מה גם שתכננתי ללדת במסגרת ״קיסרי ידידותי״ וידעתי שאם אני אקבל צירים לפני התאריך שלי זה בוודאות לא יצא לפועל. בקיצור, ממש קיוויתי שהעקשנית הקטנה שלי לא תעשה לי הפתעות נוספות ותישאר בפנים עד לתאריך שנקבע לה; ולמזלי זה קרה – יסמין המתינה בסבלנות למפגש המתוכנן בינינו 🥰

עד פה לטרימסטר השלישי של יומן ההריון שלי ❤️ נפגש בהמשך בפוסט סיפור הלידה, שבו אשתף את סיפור הלידה המלא שלי (שגם בו, כמובן, למדתי שיעור נוסף במסגרת ״האדם מתכנן ואלוהים צוחק״, עוד שלב בהכנה להורות, כנראה 😉).

מקווה שנהנת מהפוסט האישי הזה, ואני מקווה שאת כבר יודעת שאני פה לכל שאלה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

One Response

  1. מהממת! אני כרגע בסוף תשיעי וסומכת
    כל מילה בשקיקה 🙂
    שאלה קטנה לגבי ההכנות – גם אצלי הכל כבר די מוכן בארון/שידת החתלה.
    אני מתכננת להניק וצובה עד כמה צריך לעשות סטריליזציה לציוד לפני הלידה? האם זה משהו שאת ממליצה? קצת מרגיש לי מיותר כי אני לא יודעת מה יהיה ואולי זה משהו שנוכל לעשות בבית החולים.

תגיות

מתנה אישית ממני

הצטרפי לקהילה שלי וקבלי את אחד הקורסים המקצועיים שכתבתי
לכל מי שמתעניינת בהקמת בלוג ויצירת חומרים דיגיטליים לסושיאל