Welcome to

Hedonistit blog

מה השלב הבא שלך בדרך להפיכת התחביב האישי לעבודה במשרה מלאה?

quiz
Taking Pleasure Seriously

יומן היריון – טרימסטר ראשון

וואו, מאיפה בכלל מתחילים לכתוב כשמדובר בנושא כל כך אינטימי ורגיש?

אני מקלידה ומוחקת שוב ושוב,

כותבת, עוצרת וחושבת,

מנסה להעביר פה במילים את החוויה האישית שלי מהשליש הראשון של ההריון הראשון שלי ושל דניאל.

את הפוסט הזה אני משתפת פה כי חשוב לי לשתף דברים שגיליתי במהלך השליש הראשון להריון שלי והלוואי שהייתי יודעת מראש, וגם טיפים שיעזרו לך להתמודד ולהערך אם הסביבה לוחצת עליך להכנס להריון, אם את שוקלת להכנס בקרוב להריון או אם את נמצאת עכשיו בתחילת ההריון שלך.

אבל לפני שאגיע בכלל לחוויות מההריון עצמו, בואי נלך כמה צעדים אחורה – כי סיפור ההריון כמעט אף פעם לא מתחיל ממש ברגע שבו בדיקת ההריון מראה תוצאה חיובית, אלא הרבה הרבה לפני.

אצל כל אישה מדובר בחוויה שונה לחלוטין, ואני כמובן משתפת איתך את החוויה מנקודת המבט האישית שלי.

תמיד ידעתי שבשלב כלשהו בחיים ארצה ילדים, זה אף פעם לא היה מוטל בספק. יחד עם זאת, כמו כמעט כל שלב שאני עוברת בחיים שלי – גם בתחום הזה אפשר להגיד שהייתי ׳late bloomer׳. ידעתי שאני רוצה להיות ׳אמא׳ בשלב מסויים בחיים, אבל זה לא היה ׳לחוץ׳ לי. ידעתי שיגיע היום שבו אני ארגיש מוכנה לעבור לשלב הזה, אבל במשך זמן רב מאוד לא הרגשתי שאני שם עדיין – והיה חשוב לי להיכנס לשלב הזה מוכנה מבחינה מנטלית. 

דניאל ואני נשואים כבר מעל ל-4 שנים, אז כמובן שהלחץ החברתי והסביבתי להריון ומשפחה היה בתמונה לא מעט זמן. אבל מי שמכיר אותי יודע שאני לא נכנעת ללחצים משום סוג (אם כבר, הפעלת לחצים בדרך כלל תוביל אצלי לתוצאה ההפוכה – התנגדות) ובסופו של דבר אני תמיד אעשה את מה שמרגיש לי נכון ומתאים לחיים שלי. בשלב מסויים גם דניאל הראה סימנים של מוכנות ורצון להרחיב את המשפחה, אבל הוא ידע שאני עדיין לא שם ולא לחץ עלי מעולם לעשות את הצעד אל עבר השלב הבא.

שמעתי הרבה על זה ש״החיים משתנים לחלוטין אחרי שיש ילדים״. ואני? אהבתי מאוד את השלב של החיים שהייתי בו – במערכת יחסים בריאה ואוהבת, בונה ומפתחת את העסק העצמאי שלי בעשר אצבעות, טסה לעיתים תכופות לחו״ל במסגרת העבודה או סתם בשביל הכיף (או שילוב של השניים 😉), ופשוט נהנת מהחיים. ולמה לא בעצם? קראתי פעם שבשנות ה-20 שלנו אנחנו צריכים להיות אגואיסטים ולנצל כל רגע מהשלב הכל כך מיוחד הזה של החיים וזה נשמע לי הכי הגיוני שיש. בקיצור, הייתי מאוד מרוצה מהסטטוס הנוכחי שלי כך שלא הייתה לי שום כוונה לשנות אותו בזמן הקרוב.

…אבל אז הגיעה הקורונה – ואפשר להגיד שהכל השתנה.

אנחנו כבר לא מתכננים את הטיסה הבאה לחו״ל מהמושב במטוס עוד לפני שהספקנו לחזור מחופשה, והאופק לטיסה הבאה נראה כל כך רחוק עד שהוא נעלם כליל בערפל. כל הטיסות שתוכננו בוטלו ואין צפי לטיסות בעתיד, לא לעבודה ולא להנאה. העסק התפתח גם הוא בצורה שונה בעקבות הקורונה (כתבתי על זה בהרחבה בפוסט סיכום שנת 2020), כמעט הכל הופך להיות דיגיטלי. החיים הופכים להיות יותר איטיים. מתחילים להנות יותר מהדברים ״הקטנים״, כי הדברים שנראו גדולים עד עכשיו כאילו נלקחו מאיתנו בכוח. שנת 2020 הרגישה כמו סיומה של תקופה טובה ומוכרת והתחלתה של תקופה חדשה ומפתיעה. עכשיו, תשלבי את זה יחד עם העובדה שמעבר לפינה הציצו חגיגות יום ההולדת ה-31 שלי – והופ! החלטתי שאני מרגישה מוכנה לעשות את הצעד הראשון אל עבר השלב הבא בחיים שלי.

איך מרוויחים כסף

משם, לשמחתנו ולמזלנו, הכל קרה מהר מאוד.

הפסקתי לקחת גלולות, התחלתי לעקוב אחרי הביוץ עם אפליקציה בשם Flow (מאוד ממליצה!), קבעתי תור לרופאת הנשים, עשיתי בדיקות דם כלליות, התחלתי לקחת תוסף של חומצה פולית, דניאל ואני עשינו שנינו בדיקות סקר גנטיות (החלטנו להשקיע ולעשות את המורחבות)… ואחרי פחות מחודשיים זה קרה – בדיקת הריון חיובית! (טוב נו, הראשונה לא הייתה כזאת ודאית, אז עשינו שתיים 🙃).

יש לציין ששבועיים בערך לפני שגילינו רשמית שאני בהריון הייתי מושבתת במשך כמה ימים עם כאבי בטן מטורפים שלא חוויתי בחיי, ואפילו הלכתי לרופאת משפחה שלא מצאה שום בעיה – אבל מצד שני ידעה שאנחנו מנסים להכנס להריון ולא טרחה להגיד לי שיכול להיות שמדובר בכאבי השתרשות של ההריון 🤔 (זו תופעה שרוב הנשים לא ממש מרגישות אותה, והלוואי שהייתה יותר מודעות לגביה!).

ובחזרה לבדיקת ההריון החיובית…

האמת שהייתה לי הרגשה שאני בהריון עוד לפני שעשיתי את הבדיקה, אבל זה לא מנע ממני להיות שוקיסטית לגמרי לגבי הגילוי במשך כמה שבועות טובים. כן, רציתי להכנס להריון, זו הסיבה שהפסקתי עם הגלולות, אבל זה עדיין הרגיש כמו הלם גדול כי זה גם הרגיש שזה קרה כל כך מהר. פתאום זה קצת הלחיץ אותי – אני באמת רוצה להכנס עכשיו להריון? לשנות את כל החיים שלי? להיות אמא – האם אני מוכנה לכל זה? זה לא שכבר היו לי יותר מידי ברירות, הרי כבר הייתי בהריון 😅 אבל אין ספק שהייתה שם מערבולת של רגשות ותחושות – וכולן היו טבעיות לחלוטין. וואלה, מדובר בשינוי ענק בחיים… למען האמת, אני חושבת שזה היה יותר מוזר אם לא הייתי מרגישה ככה!

בכל אופן, אחד הדברים ששאלו אותי שוב ושוב ביחס לגילוי ההריון היה ״איך סיפרתי לדניאל?״. אז כמו שבטח הבנת – הייתי בשוק כל כך גדול אז ממש לא עשיתי לו איזה הפתעה או מחווה גדולה. פשוט אמרתי לו שאני הולכת לעשות בדיקת הריון, ואחרי כמה דקות באתי אליו עם הסטיק ואמרתי ״זה חלש, אבל נראה לי שאני בהריון״ 😇 הוא לדעתי גם היה בהלם קצת, אבל הוא ממש שמח שהגיע הרגע! ומיד אחר כך הלכנו לשבת בים בשקיעה (פעם ראשונה בלי סיגריות ובירות 🙈) ופשוט דיברנו על הפרק החדש הזה בחיים שלנו.

השבועיים הראשונים לאחר הגילוי על ההריון היו טובים. אמנם עדיין עיכלתי את החדשות, אבל מבחינה פיזית עדיין הרגשתי לגמרי כרגיל. אחרי בערך שבוע נפגשתי עם אמא שלי וסיפרתי לה באופן אישי (אם חשבתן שאני שוקיסטית, הייתן צריכות לראות את התגובה שלה 😅 לקח לה כמה דקות לקלוט במה מדובר בכלל כשהיא ראתה את הבדיקה החיובית). לאחר מכן סיפרנו לשתי המשפחות שלנו בארוחות משפחתיות, שהתרגשו בטירוף והיו ממש בעננים. כאן אני חייבת להוסיף גם שהרגשתי שכולם סביבי הרבה יותר מתלהבים מהעניין ממני, שזה גם גרם לי להרגיש מוזר בזמנו. בדיעבד הבנתי שפשוט לקח לי יותר זמן לעכל את שינוי המציאות (ואני חוזרת וכותבת את זה כי אני יודעת שיש הרבה מאוד נשים שמרגישות ככה וחושבות שמשהו לא בסדר איתן, כשהאמת היא שזה תהליך טבעי לחלוטין! במיוחד כשלא מדובר בהריון שמגיע אחרי הרבה מאוד מאמצים).

את בדיקת הדופק הראשונה עשינו סביב שבוע שישי. אמנם לא רואים או מבינים יותר מידי מהאולטרסאונד של הבדיקה הזאת, אבל דבר אחד בטוח – שומעים דופק! ולמרות כל החששות והפחדים שליוו אותי בשלב הזה של ההריון, זו הייתה בדיקה מרגשת בטירוף שנתנה גושפנקא לעובדה שיצור חי קטנטן התחיל להתפתח אצלי בבטן. מאז עשיתי לא מעט בדיקות (והאמת שהן מרגשות אותי כל פעם מחדש), אבל  הבדיקה הזאת היא אחת ומיוחדת במינה.

ואז התחילו הבחילות… אם אני לא טועה זה היה שבוע 7 או 8 שהתחילו לי בחילות, ברמה שממש הייתי מרותקת לספה במשך חודשיים שלמים. זו הייתה הרגשה נוראית שהרגישה לי גם מוקצנת ולא הגיונית. קודם כל מבחינה פיזית – רוב הזמן, לפחות בהתחלה, לא יכלתי לעשות כלום חוץ מלשכב על הספה. וכשאני אומרת כלום אני מתכוונת לזה במלוא מובן המילה, לא יכלתי אפילו לראות טלוויזיה או להסתכל על המסך של האייפון. הרגשתי פשוט רע בטירוף. אמנם לא הקאתי (למזלי!), אבל היו לי בחילות מהרגע שקמתי בבוקר ועד לרגע שהייתי נרדמת בלילה. הרגשתי חלשה, עייפה והיו ימים שממש הרגשתי שאני עומדת למות. לצערי, שום דבר טבעי לא ממש עזר לי עם הבחילות (ותאמיני לי כשאני אומרת לך שניסיתי את כל הטיפים של הרופאה ואלו שכתובים באינטרנט. אפילו צמיד נגד בחילות קניתי!). כדורים נגד בחילות בהריון (דיקלקטין, למשל) ממש לא רציתי לקחת, בעיקר כי השליש הראשון של ההריון הוא מאוד רגיש ולא רציתי לקחת סיכונים. אז סבלתי, הרבה. הרגשתי ממש שזה סוף העולם. 

כתוצאה מהבחילות גם כל השגרה שלי נלקחה ממני… מאז שייסדתי את ׳Hedonistit׳ לפני מעל לשש שנים אפשר להגיד שאני עובדת בצורה כזו או אחרת מהבוקר ועד הלילה. פתאום, ביום אחד, הפסקתי לעבוד לחלוטין – למשך חודשיים שלמים! את יכולה לתאר לעצמך את רגשות האשמה שהגיעו עם זה, במיוחד בתור מישהי שמנהלת עסק עצמאי שכולו כמעט סובב סביב העשייה שלה. הרגשתי לא בנוח מול עצמי, כאילו במקום מסויים הרגשתי שאני לא בסדר, הרי כולן עובדות בתחילת ההריון (או ככה לפחות זה נראה מבחוץ) – אז אולי אני כן יכולה לעבוד ופשוט מוותרת לעצמי? אז הקשתי על עצמי מאוד בהתחלה, אבל עם הזמן הבנתי שזה המצב – אין לי ברירה, אני לא מסוגלת לעבוד ואני בקושי מסוגלת לעשות משהו בכלל… (אגב, כששיתפתי את ההרגשות האלה באינסטגרם בתחילת ההריון, המון נשים פנו אלי ואמרו שתיארתי במדויק את ההרגשה שלהן ושזו תופעה שלא מדברים עליה בכלל. אז אם גם את במצב הזה אל תרגישי שיש איתך בעיה – הכל בסדר. זה הזמן שלך לשחרר ולגלות סבלנות וחמלה כלפי עצמך).

ואז הגיעו ה׳קרייבינגס׳ המפורסמים. בשבועיים-שלושה האחרונים של שיא הבחילות גיליתי שמה שממש עושה לי טוב אלו דווקא דברים שעד לפני ההריון לא אכלתי בכלל, או שאכלתי בכמות מועטת מאוד. חטיפים כמו ביסלי גריל ואפרופו, מלאווח, וופל בלגי, וגולת הכותרת – מאפים, והרבה מהם! 🐷 אז אמנם עד ההריון הקפדתי לאכול לרוב אוכל בריא, אבל הבחילות והקרייבינגס החדשים הביאו איתם גל של פריקת כל עול, ואת יודעת מה? זה לא הזיז לי בכלל. תמיד חשבתי שבהריון אני אקסטרה אקפיד על התזונה, גם בגלל הפן הבריאותי וגם מבחינה אסתטית, אבל אחרי הזוועות שהבחילות האלה העבירו אותי רציתי בעיקר להרגיש טוב ולהנות ממה שאני יכולה 😊 אז כן, התזונה של התינוק מתחילה עוד ברחם, ואני מנסה לשלב כמה שיותר אוכל בריא בדיאטה שלי, אבל לא יקרה כלום אם העובר יהנה מקצת מאנצ׳ים של אמא (אם זה מה שישאיר אותה שפויה 😅). ולגבי המשקל? שחררתי לגמרי מהנושא הזה… עליתי לא מעט במשקל במהלך השליש הראשון ואני לגמרי סבבה עם זה. אני מספיק סומכת על עצמי כדי לדעת שאחרי הלידה אחזור לשגרה הבריאה שלי. הכי חשוב זה לקחת הכל באיזי ולהבין שזו רק תקופה שחולפת (וגם לנסות להנות ממנה כמה שאפשר!).

במהלך השבועות הראשונים להריון התחלתי לחוות גם את כל תופעות הלוואי המדוברות יותר ופחות של ההריון. כאבים ואיתם גדילה מהירה של החזה (כמה אנשים אפילו חשבו שעשיתי הגדלת חזה 🙃), הופעה של חצ׳קונים, תיאבון מוגבר בימים מסוימים לצד חוסר תיאבון מוחלט בימים אחרים, חוסר יכולת לאכול, לשתות ואפילו להריח דברים שעד ההריון ממש אהבתי, וכמובן – היו ימים שביליתי יותר זמן בפיפי מאשר על הספה.

בשבוע 12 עשיתי בדיקת שקיפות עורפית, שהיא בדיקת סקר לגילוי תסמונת דאון. כמובן שהייתי קצת בלחץ מהבדיקה הזאת, אחרי הכל זו הבדיקה הרצינית הראשונה של ההריון (אחרי בדיקת הדופק). למזלנו ולשמחתנו היא יצאה תקינה, ואז התחילו ההתלבטויות האם לעשות בדיקת מי שפיר, להתפשר על בדיקת NIPT או להסתפק בבידקות הסקר שממומנות על ידי משרד הבריאות (ארחיב עוד על הנושא הזה ביומן ההריון של הטרימסטר השני).

את הבשורה על ההריון שיתפנו עם העולם בסוף הטרימסטר הראשון. קודם סיפרנו לחברים הקרובים ואחרי זה סיפרתי לכן בפוסט הזה באינסטגרם 💗

ולסיום, אני רוצה לסגור את הפוסט האישי הזה עם שאלה ספציפית שקיבלתי באינסטגרם – ״איך הצלחת להיות חיובית כל כך כלפי ההריון?״. התשובה לשאלה הזאת נעוצה בהקדמה שאיתה פתחתי את הפוסט הזה – אני מאמינה שאני חווה את ההריון הזה בצורה חיובית, למרות שההריון שלי לא קליל בכלל (חכי ליומן הריון שלי מהטרימסטר השני… 😏), בגלל שהגעתי אליו מוכנה מבחינה נפשית ומנטלית. לא נכנסתי להריון כי הסביבה לחצה עלי או כי פחדתי שזה עכשיו או לעולם לא, אלא כי הרגשתי שאני רוצה ושהגעתי לשלב שאני בשלה מספיק כדי להתמודד עם ההשלכות של הצעד הזה. הריון זה תהליך לא פשוט בכלל – לא מבחינה פיזית ולא מבחינה מנטלית, וחשוב להגיע אליו מוכנים.

אם הגעת עד לפה, חשוב לי לפנות אליך באופן אישי – אל תכנעי ללחצים חברתיים אם את לא מרגישה מוכנה להריון ולהורות, ואל תילחצי (אפילו בצורה מרומזת, גם אם זה נובע מכוונות טובות) על נשים אחרות להיכנס להריון. הרחם היחידי שצריך לעניין אותך הוא הרחם שלך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

27 Responses

  1. כאילו כתבת בדיוק מה שאני מרגישה. אנחנו בדיוק באותו שבוע, וגם אני עברתי סיוטים עם הבחילות ושפטתי את עצמי על כך שאני יושבת על הספה ואיך ייתכן שכולן עובדות?!
    אם זה מעודד אותך, הדיקלקטין פשוט לא עזר. אז חסכת מעצמך חומרים כימיים מיותרים ושנויים במחלוקת.
    לגמרי מתחברת לכל הקטע של הלחץ מהסביבה, ומצד שני חוסר ההתלהבות.
    ועד היום (שבוע 38) אני חווה מערבולת של רגשות. יש ימים שאני מרגישה ש"נגמרו לי החיים הפרטיים שלי", ויש ימים שאני מרגישה שאני כל כך מוכנה ומצפה ועוד לא הספקתי לארגן כלום לכבוד הבייבי.

  2. אהובה, כמה התחברתי למילים שלך!! 95% מהפוסט זה כאילו אני בעצמי כתבתי אותו.
    חייבת להמליץ המלצה חמה על דיקור. משבוע 8 עד 14 הייתי מגיעה ל2 טיפולים בשבוע והיום פעם אחת בשבוע וזה ממש ממש עזר לי!
    מעבר לזה, נהנית מאוד לעקוב אחרייך ומאחלת לך המשך הריון קל ונעים הרבה יותר. את מהממת ?

    1. תודה רבה אהובה!! ?
      הלוואייי שהייתי נחשפת לדיקור לפני! זה פשוט הציל אותי כבר מהטיפול הראשון, אבל התחלתי יחסית מאוחר… בכלל טיפולי רפואה משלימה זה מציל חיים בתקופה הזאת בשבילי.

  3. מדהים שאת בוחרת לקחת את ההריון שלך ואת הקשיים שבו ככה זה כלכך חשוב
    מבטיחה לך שיש לכל הריון חיים שלו (תרתי משמע) הריון ראשון שטפתי את הבית בשבוע 41+ כדי שאולי הבחור יחליט לצאת

    ההריון השני סיוט שלא נגמר בחילות, הקאות, חוסר תפקוד מוחלט וחשקים הזויים!!!

    מדהים בעיניי שזה ככה תהני מכל שלב ושלב זו פשוט חוויה קסומה כי בסופו של יום
    יש חיים שלמים שגדלים ומתפתחים בתוכנו?

    1. תודה בובה ??
      אני ממש שמחה שנכנסתי לתהליך הזה של ההריון בהלך רוח מכיל ומקבל (או יותר נכון – שאימצתי אותו בשלב מוקדם), כי זה פשוט עושה את כל ההבדל! זה נכון אגב לגבי כל החיים, לא רק תקופת ההריון.
      מקווה שההריונות הבאים יהיו יותר קלילים, אבל גם אם לא – זו רק תקופה ☺️

  4. קודם כל המון מזל טוב ובידיים מלאות!
    בתור מישהי שחוותה הריון כמו שלך אני דווקא יכולה לומר שלא הייתי מצליחה לתפקד בלי הדיקלקטין בטח כשהעבודה היא במשרד מהבוקר עד הערב ולא יכולתי לשבת בבית ולהרשות לעצמי לא לעבוד אז באמת שיצא לך טוב ואני שמחה בשבילך! תסתכלי על זה רק באור חיובי 🙂
    טיפ קטן ממני בתור מישהי שילדה לפני חודש ילד ראשון זה לקרוא כמה שיותר לפני הלידה על השלבים של אחרי הלידה ועל שלבי ההתפתחות של הילד. קניתי עכשיו את הספר של סטימצקי "מלידה עד גיל שנה" והיה שווה להשקיע 100 ומשהו שקל רק כדי לדעת איך להרים לגרפס ?. בהצלחה! רונאל ❤

    1. תודה רבה אהובה!! ?
      ספויילר: בשליש השני, כשהבחילות לא עברו, כן ניסיתי לקחת דיקלקטין והפסקתי אחרי בערך שבועיים כי הוא כמעט ולא עזר לי והיו לו תופעות לוואי מזעזעות ?? בסוף מצאתי פתרונות אחרים ?

      אגב, גם אני לא ״יכלתי להרשות לעצמי לשבת בבית״, אחרי הכל אני לא שכירה אבל בהחלט מנהלת עסק (לא כל כך) קטן בעצמי ? זה לא עניין של להרשות לעצמי אלא משהו שלא היה לי ברירה אלא לקבל את המצב ולהשלים איתו. גם אם הייתי שכירה הייתי פועלת באותה צורה בדיוק מתוך חוסר ברירה.

      אבדוק את הספר הזה, תודה ????

  5. וואווו איזה מרגש.
    חיכיתי לבלוג הזה, את באמת כתבת כל הדברים שגם אני מרגישה ובדיוק עוברת(שבוע 7) זו תקופה לא פשוטה רק בגלל הבחילות, אבל אומרים שגם זה יעבור. מסכימה איתך על מלא דברים. רק טיפ קטן לי עם בחילות אך ורק עוזר תפוח ירוק ?.
    רוצה להודות לך את פשוט מהממת ואת ממש עוזרת לי. ??

    1. איזה כיף, תודה רבה אהובה ?
      מקווה שיעבור לך מהר וזה הריון יהיה קליל, אבל גם אם לא – זו באמת רק תקופה שחולפת וצריך ללמוד להנות מהצדדים החיובים והיפים שלה ♥️

      אגב – לי ממש לא עזר התפוח הירוק ??

  6. איזה פוסט חשוב!!תודה לך שאת מביאה את הצדדים הפחות זוהרים ויפים של ההריון..המוכנות הנפשית כל כך חשובה כדי לחוות את ההריון בטוב על כל צדדיו. שיהיה המשך הריון בריא וקל כמה שאפשר?

    1. תודה רבה אהובה! הלוואי שהייתי קוראת תכנים כאלה עוד לפני שבכלל החלטתי להכנס להריון. הלחץ מהסביבה, במיוחד בישראל, הוא מאוד גדול. חשוב להבין שזה תהליך אישי שכל אחת חווה בצורה שונה ואסור לזרזר או להזדרז רק בגלל סיבות חיצוניות ??

  7. הכתיבה שלך רהוטה וקולחת והפוסט מרתק.
    אני הרבה אחרי גיל פריון. אבל המסר העוצמתי שלך מתחבר לכל החלטה בחיים.
    פשוט, אל תהיו עדר. היו אתם עצמכם. אל תושפעו מלחצים מתחלפים ומשתנים שבינם לבין אישיותכם ורצונותיכם אין דבר וחצי דבר. קחו את החלטותיכם בידיכם כפי המתאים לכם.
    גם אני חווה התנגדות ואפילו אנטי כאשר מופעלים עלי לחצים למרות היותי דעתנית, ואולי דווקא בשל כך.
    עם השנים לימדתי את עצמי לסנן רעשים ולמיין "המלצות" .

    1. תודה רבה סיגלית ???
      אני מסכימה לחלוטין למסר הזה – אל תיהיו עדר, זו בהחלט השורה התחתונה פה.

  8. חיכיתי כל כך לפוסט הזה! תודה 3>
    גיליתי שאני בהריון לפני שבועיים. מרגישה בסדר גמור וקצת מפחדת מהתופעות שתיארת כי יכול להיות שאקבל אותן גם. עדיין לא סיפרתי למשפחה ולחברים, מחכה לאולטרסאונד הראשון. ככל שאני חושבת יותר על זה ככה יש לי יותר סחרחורת ממה שיקרה בעתיד, אז תודה שהכנסת לי קצת פרופורציות. 🙂
    ממשיכה לעקוב אחרייך גם פה וגם באינסטוש 3>

    1. איזה כיף לשמוע ??
      בשעה טובה אהובה!!
      הלוואי שיהיה לך הריון הכי קל שיש, אבל גם אם לא – הכל טוב 🙂 תהני מהתקופה הזאת כי היא באמת מיוחדת במינה!

  9. בתור הריונית בתחילת דרכה אני מזדהה עם כל מילה
    מאוהבת בך בטירוף ??

  10. ממש מרגש ובהחלט מחזיר אחורה. טוב שאת עושה מה שמרגיש לך נכון וטוב. אני כל כך מזדהה עם זה שיש מלא דברים שאת לא יודעת לפני שאת נכנסת להריון ונהפכת לאמא ולמרות שאני לא חושבת שאפשר להתכונן לאמהות, לקרוא פוסטים כאלו זה בהחלט עוזר וזו אחת הסיבות המרכזיות שפתחתי את הבלוג שלי על איפה אני באמהות, איך לא לשכוח את עצמך ואיך גם נהנים מתפקיד חייך 🙂

    1. תודה רבה אהובה ???
      נכון, אין דרך להתכונן 100% לשלב הזה בחיים, אבל לקרוא על חוויות של נשים אחרות וללמוד על צורות ההתמודדות השונות בהחלט יכול לעזור! 🙂

  11. מרגש מאוד!! הריון עטוף באיזה צמר גפן ורוד של תקופה זוהרת ומרגשת. הרבה פעמים היא פחות זוהרת ומאוד מאתגרת.
    כל הכבוד על השיתוף ??

  12. סוף כל סוף מישהי שמספרת על הקשים בצורה יפה מצד אחד ומצד שני בלי רחמים עצמיים, בתור מישהי שעוברת טיפולי פוריות לפעמים ממש קשה לי כשנשים מתלוננות בלי סוף בלי לראות את המטרה, ולהגיד תודה עליה
    כיף לראות פוסט של מישהי שכל כך מפוסקת ושמחה
    שמחה בשבילך 🙂
    ואת לגמרי צודקת, לא צריך להילחץ מהסביבה
    והכי ודקת להתסעק רק ברחם שלך
    את לא מבינה כמה פעמים קרה לי שאנשים העירו הערות ואחרי זה היה לי פיצוצים בבית כי בכיתי של החיים

    1. תודה אהובה!
      אני באמת מאמינה שחלק גדול מהחיים שלנו מושפע מההסתכלות שלנו על הסיטואציה, כך שרחמים עצמיים יכולים לעשות רק נזק.
      ואין ספק שכל הקשיים של ההריון היו שווים את זה והייתי עוברת אותם עוד מיליון פעמים בשביל הגורה שלי 🙂
      שיהיה בהצלחה!

תגיות

מתנה אישית ממני

הצטרפי לקהילה שלי וקבלי את אחד הקורסים המקצועיים שכתבתי
לכל מי שמתעניינת בהקמת בלוג ויצירת חומרים דיגיטליים לסושיאל