עד לפני כמה שנים היה משקל כבד מאוד ללוח הזמנים של פרסום בבלוג. אני זוכרת כשרק פתחתי את הבלוג שלי, באמצע שנת 2015, אחד הדברים שקראתי שוב ושוב זה שלבלוג צריכים להיות זמני פרסום קבועים של פוסטים חדשים – למשל פעמיים בשבוע בימים שני וחמישי. המחשבה מאחורי ההמלצה הזאת הייתה שקהל העוקבים של הבלוג ידע בדיוק מתי לצפות לתכנים חדשים, והוא יתרגל למועדי הפרסום האלה בדיוק כפי שמנוי למגזין יודע בדיוק מתי יוצא גיליון חדש ומצפה להגעתו.

אז בשנה-שנתיים הראשונות של הבלוג שלי ממש ניסיתי לשמור על לוח פרסום קבוע, אבל עם הזמן הלו״ז הקפדני הזה התחיל להתרופף… לא רק שהעשייה שלי סביב המותג והעסק שהצמחתי בזכות הבלוג גדלה והשאירה לי פחות זמן לכתיבה של תוכן איכותי ומעמיק בקצב הנוקשה שאליו שאפתי, פתאום העצה הזאת לשמירה על לו״ז קבוע שקראתי בכל כך הרבה אתרים הייתה נראת לי מאוד מיושנת. התחושה שקיבלתי עם הזמן {במיוחד לאחר שחרגתי מהלו״ז הקבוע שלי מספר פעמים} היא שכל עוד אני אפרסם תכנים בעלי ערך לקהל היעד שלי זה ממש לא משנה באיזה יום אני אפרסם את התכנים החדשים. מחזקת את זה העובדה שבימינו אפשר בקלות להודיע על פרסום תכנים חדשים דרך האינסטגרם, הפייסבוק והניוזלטר, כך שמי שעוקב אחרי הבלוג בפלטפורמות השונות יחשף בצורה כזו או אחרת לתכנים החדשים.

עם הזמן שמתי לב שאני ממש לא הבלוגרית היחידה שלא מפרסמת בזמנים קבועים, אלא שמסתבר שמדובר בשינוי טבעי של אופן הצריכה של הפלטפורמה באופן כללי. בימינו, כשבלוג הוא מזמן כבר לא סוג של יומן כתיבה אישי, בלוגרים צריכים להסתכל על כל פוסט שהם משתפים בבלוג כתוכן ערכי שמשרת לא רק את קהל היעד של הבלוג, אלא גם, וחשוב לא פחות, כהזדמנות למשוך לבלוג אנשים חדשים שמתעניינים בנישה של הבלוג, לספק להם תוכן איכותי ולהפוך אותם עם הזמן לעוקבים אדוקים של המותג. 

וזה מוביל אותי לשינוי החשוב הבא שעולם הבלוגינג עבר בשנים האחרונות…