בראנץ׳ אמריקאי ב NOLA american bakery
אם יש משהו שממש עושה לי את זה – זה מסעדות קונספט שיודעות מה הן עושות.
כאלה שמהשניה הראשונה שנכנסים אליהן כבר מצליחות להשרות בך הרגשה שנכנסת לעולם אחר, שונה מזה שנמצא מחוץ לכותלי המסעדה.
כזו בדיוק היא NOLA, בית קפה – קונדיטוריה ששורשיו נטועים עמוק בחלום האמריקאי, או אם לדייק הניו-אורלינסי.
מוזיקת הסיקסטיז, בניצוחם של ה Beach boys, הריהוט הביתי וויטרינת המאפים המגרה כבשו את ליבי מהשניה שנכנסו; וכדי בכלל להשלים את האווירה – כל עובדי המקום לבושים גם הם בהתאם לחלום האמריקאי התמים של פעם.
הגענו לברנאץ׳ באמצע השבוע והופתענו לגלות שהמקום היה מלא כמעט עד אפס מקום, דבר שכמובן מבשר טובות.
לאחר בחינה מהירה של התפריט ומבט חטוף על השולחנות מסביב החלטתי להזמין את ה House specialי {55₪}, מתוך תפריט ארוחות הבוקר, וקוקטייל NOLA Hurricaneי{38₪}; ודניאל הזמין Deli sandwichי{54₪}, מתוך תפריט הטוסטד סנדוויצ׳ז, ומיץ תפוזים סחוט קטן {14₪}.
לא האמנו כמה מהר המנות נחתו על שולחננו, וטוב שכך – היינו ממש מורעבים!
הקוקטייל שהזמנתי הורכב ממיץ תפוזים ואננס, אמרנה, רום וסאוטרן קומפורט, והתאים בדיוק לבראנץ׳ שפינטזתי לי… לא מתוק מידי, לא מר מידי – פשוט עשוי כמו שצריך. אין ספק שכיף להתחיל יום חופש עם קוקטייל שכזה…
ה House special היא מנה גדולה של 2 ביצי עין עשויות למשעי, נוזליות בדיוק במידה הנכונה וחרוכות בחלקן התחתון כמו שאני אוהבת, 2 פרוסות לחם קלוי מרוח בנדיבות בחמאה וסלט ירקות גדול וטעים {שהגיע לטעמי עם קצת יותר מידי רוטב – אני אוהבת את הסלט שלי קצת יותר ׳פרש׳ במיוחד שמדובר בפרודוקטים כאלה טובים}.
גולת הכותרת של המנה היתה ללא ספק – ההאש בראון ♡ לביבת תפוחי אדמה מדהימה, מתובלת היטב, קריספית מבחוץ ורכה כל כך מבפנים, שמכוסה בשמיכה עבה של תערובת גבינות מותכות עם פטריות ובצל מקורמל – יאמיז!
וכאילו שזה לא היה מספיק מוגזם – במרכז הצלחת עומד כדור של גבינת שמנת שמנמנה במיוחד, שהזכירה לי עד כמה גבינת שמנת אמיתית טובה יותר מהחיקוי הרזה שלה.
טוב נו, לא באנו לפה כדי לעשות דיאטה…
ה Deli sandwich הוא סנדוויץ׳ המורכב משתי פרוסות קלויות של לחם דגנים {גם הן חמאתיות וקריספיות במיוחד} שחובקות ממרח חרדל חריף ומעקצץ {כמו שחרדל נועד להיות}, פרוסות קורנביף איכותי {אם כי היינו שמחים אם היה קצת יותר ממנו}, חסה ופרוסות עגבניה.
לצד הכריך הוגש סלט קולסלאו הום-מייד משגע ומלפפונים חמוצים שהיו יכולים להתאים אפילו יותר אם היו מגיעים בגרסה ה׳מחוצ׳קנת׳ שלהם, סטייל Carnegie Deli.
כמובן שאחרי שראינו מה מחכה לנו בגזרת המתוקים החלטנו לא לנקות לגמרי את הצלחות ולהשאיר מקום ראוי לקינוחים.
דניאל החליט להשאיר את בחירת הקינוחים בידיי, אך זרק כמה רמזים לכיוון הבלוברי מאפין {14₪} הענק שראה כשניכנסו לבית הקפה.
כשנעמדתי שוב מול הויטרינה הרגשתי ממש כמו ילדה קטנה שצריכה לבחור רק דבר אחד – איך זה אפשרי בכלל?
הויטרינה של NOLA עמוסה בכל כך הרבה מטעמים והמגוון היה ממש מסחרר! שוקולד? קצפת? מאפינס? מרשמלו?
בסוף לא הצלחתי להתאפק והייתי חייבת לקחת שני קינוחים, במיוחד כי הסמור׳ס {18₪} המצופה מרשמלו קטנטנים לא הפסיק לעשות לי עיניים וממש לא רציתי לאכזב את דניאל ולוותר על המאפינס החלומי שלו…
חוצמזה, כשהמחירים כאלה טובים ממש לא כדאי להתפשר רק על קינוח אחד ?
כשדניאל ראה את המלצרית ניגשת לעברינו עם שני הקינוחים עיניו נפערו לרווחה – כבר היו פעמים שהוא נאלץ להתפשר ולוותר על המאפינס האהוב שלו כי אני תמיד מעדיפה קינוחים אחרים ?
בגלל שאני לא מתה על בלוברי מאפין נתתי לדניאל לשפוט את המאפה וכך הוא תיאר אותו : המאפין היה מאוד אוורירי עם קראסט קשה, בדיוק כמו שהוא צריך להיות, והייתה גם כמות נדיבה מאוד של אוכמניות שהכניסו חמיצות מבורכת אל מול המתיקות של הבצק. הוא אפילו אמר שזה הבלוברי מאפין הטוב ביותר שיצא לו לאכול בזמן האחרון, וקבע שהוא by far הרבה יותר טוב מאלו שמוכרים בסטארבקס ובדנקן דונאטס.
אין ספק שהבחור יודע לזהות בלוברי מאפין טוב כשהוא נתקל בו 😉
הסמור׳ס טעים בדיוק כפי שהוא נראה – בצק פריך, עליו שכבת שוקולד נדיבה והמון המון מרשמלו קטן מעט חרוך! מתוק בטירוף!
אין ספק שאל NOLA עוד נחזור – שירות, אווירה ואוכל פשוט מצויינים, במיוחד אם יש לכם כיסופים לחלום האמריקאי התמים 🙂
ב
