אחרי 3 ימים מעייפים באוסקה {בעיקר תודות לג׳ט לג…}, שבעקבותיהם בילינו יומיים רגועים באראשימה הגענו סוף סוף לאחד היעדים שהכי מזוהים עם יפן בעיני, ובכלל – קיוטו. העיר הזאת הצליחה לחלוטין להתעלות מעבר לציפיות שלי. מצד אחד כשביקרנו באזורים העתיקים שבה הרגשתי כאילו ממש נכנסו לסט של סרט הוליוודי מושקע, ולתוך הסרט זיכרונותיה של גיישה בפרט {אחרי הכל שם הוא בדיוק צולם 😉 }. בתי העץ הציורים, אלפי המקדשים המרהיבים, הטבע העוצמתי וגני הזן המטופחים – זה פשוט לא יאמן שכל החלק המסורתי הזה של יפן שומר בצורה כל כך ראויה להערצה! ומצד שני – הקדמה. לא היה לי מושג שקיוטו, מלבד היותה הבירה ההיסטורית של יפן, היא גם מטרופולין שוקק חיים עם מאות חנויות, רשתות בינלאומיות ומסעדות.

אין ספק שקיוטו הצליחה להרשים אותי במציאות אפילו יותר ממה שדמיינתי…

יש כל כך הרבה דברים לראות, לעשות ולאכול בקיוטו, אבל מאחר והיו לנו רק 3 וחצי ימים בעיר המדהימה הזאת היה לנו ברור שאין סיכוי שנצליח לראות קמצוץ ממה שיש לה להציע. למרות מזג אוויר גשום לסירוגין, בזכות תכנון נכון, גמישות וטיול פרטי מודרך מצוין שהעניקה לנו חברת FURYU, הצלחנו לקבל טעימה ראשונה מהעיר שגרמה לנו כבר לפנטז על הפעם הבאה שנחזור לבקר בה בשנית {אגב, גם כשנבקר בה שוב ברור לי שלא נספיק לעשות בה הכל! קיוטו היא פשוט מהמקומות האלה שאפשר לבקר בהם שוב ושוב וכל פעם לגלות משהו חדש!}.

הדברים שדניאל ואני עשינו בפעם הראשונה שלנו בקיוטו ובסביבתה נבחרו בקפידה אחרי חפירות רבות באינטרנט והתייעצות עם חברת הטיולים FURYU, שמציעה טיולים מאורגנים פרטיים בכל רחבי יפן. אם את מתכננת טיול בקיוטו זו רשימה שממש שווה לך לשמור בחשבון הפינטרסט שלך 😉

אראשימה ויער הבמבוקים

את הטיול שלנו בקיוטו התחלנו ביומיים מלאים באזור אראשימה, שנמצא במרחק חצי שעת נסיעה בלבד ממרכז קיוטו, ומוכר בעיקר בזכות יער הבמבוקים המרהיב שבו. רוב התיירים שמגיעים לקיוטו שוהים במרכז העיר ומגיעים לביקור קצרצר ביער הבמבוק המפורסם, מבלי להיות מודעים לכל הדברים הקסומים שהאזור ההררי הפסטורלי הזה טומן בחובו. למען האמת, אני די בטוחה שגם אנחנו היינו נעים באותו מסלול תיירותי מפורסם אלמלא בחרנו להתארח בבית המלון Suiran a Luxury Collection Hotel שנמצא בלב אותה העיירה. כמצופה מכל מקום בו נמצאת אטרקציה תיירותית פופולרית, במיוחד מכזאת שמצטלמת ממש טוב לאינסטו׳ש, גם אראשימה מתמלאת בתיירים בין שעות הבוקר המאוחרות לשעות הערב המוקדמות ומאבדת קצת מהשלווה הקסומה שאופיינית לה. למזלנו, במהלך היומיים שבילינו בעיר הצלחנו לחמוק כמעט לחלוטין מהעומס התיירותי וליהנות מחוויה אותנטיות כפרית של העיירה, לשתות קפה איכותי על שפת נהר האוזו, לבקר במקדשים הקטנים המפוזרים על בסיס ההרים המיוערים ולטייל בגני הזן המרהיבים.

בגלל שאני בדרך כלל לא ממש אוהבת ללכת לפי הצ׳ק ליסטים התיירותיים הרגילים כשאני מטיילת בעולם, הדברים שעשינו באראשימה היו מדהימים בעייני לא פחות משאר האטרקציות הסופר תיירותיות וסופר מפורסמת של העיר. אם גם את רוצה לסטות מהמסלול התיירותי הרגיל אני ממליצה לך מאוד לקרוא את הפוסט המלא שהקדשתי לאזור ארישימה 🙂

גיון {Gion}

התחנה הראשונה שלנו במרכז קיוטו הייתה גיון – רובע הגיישות המפורסם. האזור ההיסטורי הזה מחולק לסמטאות קסומות שמשובצות בבנייני עץ נמוכים עתיקים, גנים יפיפים, בתי תה עתיקים, מסעדות וכמובן הרבה מאוד חנויות. פעם גיון היה ה-מקום לצפות בגיישות אמיתיות {או יותר נכון, כמו שמכנים אותן בקיוטו – ״גייקו״ או ״מייקו״, לצעירות המתלמדות} מסתובבות במהלך היום, אבל בשנים האחרונות הרבה פחות קל לאתר אותן. אמנם ראינו המון אנשים לבושים בקימונו מסורתי עם שיער מסודר למשעי, אך רובם פשוט היו תיירים, כמונו, שהחליטו לנצל את הביקור שלהם בעיר ולהתחפש לאחד מסמלי התרבות המפורסמים ביותר של יפן 🙂 זה נשמע קצת כמו משהו תיירותי מעפן שהורס את כל הקטע האותנטי של העיר, אבל למען האמת אני דווקא ממש חשבתי שזה הוסיף לאווירה ודי התבאסתי שלא הספקתי לעשות את זה בעצמי {כי ביום שתכננתי להתחפש מזג האוויר היה דיי מבאס :/ …}. ובכל זאת, כן יצא לנו להיתקל פעמים אחדות בגייקו אמיתיות, בעיקר כשהסתובבנו בגיון בשעות בין הערביים, כשהן עשו את דרכן לעבודה בבתי התה.

אחרי שיטוט בסמטאות גיון, שכלל הרבה מאוד קניות של מזכרות מסורתיות, נתקלנו פתאום בבית קפה שמוקדש כולו לדמות היפנית האהובה עליי ביותר – הלו קיטי! דניאל ידע שאין טעם להתנגד וישר נכנסו לממלכת המזון של הלו קיטי. בית הקפה, שמכונה Hello Kitty Saryo in Kyoto, נמצא בתוך בית תה יפני מסורתי ומגיש מאכלים יפניים, כולם עם הדמות של החתולה המפורסמת. ברגע שהושיבו אותנו בשולחן, הושיבו לידי בובה ענקית של קיטי שתלווה את הארוחה שלנו וזה היה פשוט חמוד ברמות מטורפות – או כמו שהיפני אוהבים להגיד Kawaiiii! 🙂 המחירים, כצפוי, היו קצת יותר יקרים מבמסעדות אחרות, אבל הפתיע אותי שהדברים שהזמנו לא רק היו מתוקים בטירוף ועשויים בצורה מושלמת – אלא שהם גם היו ממש טעימים!

מקדש יאסקה {Yasaka Shrine}

התחנה הראשונה בסיור המודרך שלנו בקיוטו היה מקדש יאסאקה, המוכר גם בשם המקדש של גיון. זהו אחד המקדשים המפורסמים ביותר בקיוטו והוא ממוקם בין מחוז גיון למחוז היגאשייאמה. אחרי שהסתובבנו בגני המקדש סביב המבנים היפים, וקיבלנו הסבר מעניין על משמעות המבנים, על אופי הטקסיות שמקדש ועל מאות הפנסים ברחבה המרכזית, המשכנו את דרכנו אל עבר מחוז היגאשיימה.

גם מחוז היגאשיימה, כמו גיון, נחשב לאחד הרובעים ההיסטוריים המשומרים ביותר של העיר. הנתיבים בו צרים, הבניינים נמוכים ומסורתיים וגם שם אפשר למצוא עשרות חנויות המוכרות מרכולת יפנית מסורתית כמו ממתקים, חמוצים ועבודות יד.

בית קפה מיוחד בטירוף שאפשר למצוא באזור, במורד סאננזאקה, הוא הסניף החדש של סטארבקס שנפתח ממש לפני כמה חודשים בבית יפני דו קומתי שנבנה לפני 100 שנים, ומעוצב בסגנון יפני עם חדרי טאטאמי מסורתיים. פשוט גלוקליזציה במיטבה.

מקדש קיומיזודרה {Kiyomizudera Temple}

 

המקדש המוזהב – קינקאקו-ג'י {Kinkaku-ji Temple}

למקדש קינקאקו-ג׳י הגענו בשעות הצהריים, כשהוא כבר היה מלא בתיירים שהצטופפו בכל מקום. למרות העומס שמחתי שלא וויתרנו על האטרקציה כי המראה של המקדש המוזהב והשתקפותו במי האגם היה כל כך יפה, באופן כמעט כמעט סוראליסטי.

המקדש המקורי שנבנה בשנת 1937 נשרף כליל בשנות ה-50 על ידי אחד מנזירי המקדש והמבנה המשוחזר הוא למעשה חדש יחסית ונבנה רק חמש שנים לאחר מכן. קצת התאכזבתי כשהמדריכה שלנו גילתה לנו שהקירות החיצוניים של המקדש המשוחזר לא באמת מכוסים זהב אמיתי, אבל ללא ספק הצליחו ליצור את ׳אפקט הוואו׳ הרצוי במבנה הזה. המקדש מוקף בגן יפה ויש במקום אפילו בית תה קטן. אחרי שיצאנו מהמקדש המדריכה לקחה אותנו לסמטה צדדית בה נמצאת גלידרייה קטנה שמוכרת גלידת ווניל מעולה שצופתה גם היא בעלה מוזהב.

נארה, הו, נארה… איזה קסם של מקום!  מהרגע ששמעתי שיש עיר ליד קיוטו שמסתובבים בה איילים {במבי!!} באופן חופשי ברחבי העיר ידעתי שאין סיכוי שאנחנו מוותרים על ביקור בה.

היום שבו תכננו לנסוע לנארה היה יום סגרירי למדי וחששתי מאוד שיתחיל הגשם ואפספס את אחד הדברים הכי רציתי לחוות בטיול – לפגוש במבי פנים מול פנים! החלטנו לקחת סיכון ולצאת לנארה שנמצאת במרחק 45 דקות נסיעת רכבת ממרכז קיוטו.

אמרנו לעצמנו שיקרה מה שיקרה – לפחות ניסינו! 🙂

הגענו לתחנה המרכזית בנארה ומשם קפצנו על מונית שלקחה אותנו ישירות לפארק כדי לחסוך כמה שיותר זמן על התברברות בדרכים, ולנצל את העובדה שמזג האוויר עדיין היה נעים. עוד לפני שנהג המונית עצר לנו ברחבה המרכזית של הפארק, ממש בסמוך לכניסה למקדשי העיר, ראיתי את האיילים בצידי הדרך והרגשתי כאילו נכנסנו ממש לתוך סרט של דיסני. בשנייה שירדנו מהמונית קנינו סטוק של קרקרים מיוחדים שמיועדים להאכלת האיילים, ומיד קבוצה גדולה של איילים התאגדה סביבנו וניסתה לחטוף לנו את הקרקרים מהידיים. תאמיני לי, הבמבי האלה ממש לא פראיירים 😉

בכל אופן, המפגש עם היצורים הפלאיים ארוכי הריסים האלה היה קסום ברמות שאני לא יכולה אפילו לתאר במילים! בילינו איתם בפארק משהו כמו שעה וחצי ואז התחיל לטפטף והבנו שזה הסימן שלנו להתקדם אל עבר המקדשים… הבעיה היא שבעקבות התחזקותו של הגשם כל שאר התיירים שהיו בנארה פנו גם הם למקדשים, אז אפשר להגיד שהיה עמוס במיוחד. ביקרנו במקדש הבודהיסטי המפורסם ביותר של העיר, מקדש טודאי-ג'י, ואחרי זה החלטנו לחתוך כי כבר הרגשנו שראינו מספיק מקדשים ושהגיע הזמן לחזור לקיוטו ולהספיק את האטרקציה האחרונה שרצינו לבקר בה במהלך הטיול הזה…

אחרי שאכלנו כמו מטורפים ויצאנו מהשוק לאחת מהסמטאות הסמוכות לו, נתקלנו במאפייה מדהימה {!!} בשם HEART BREAD ANTIQUE {יש לה גם עוד סניפים בטוקיו}. לא יכלנו להתאפק ודגמנו גם שם כמה מטעמים, מלוחים ומתוקים, וכולם היו נפלאים. מומלץ מאוד!

איזה מהדברים שקראת בפוסט הכי גורמים לך לרצות לבקר בקיוטו?

ואם כבר היית בקיוטו – תכתבי את ההמלצות שלך לעיר בתגובות למטה! 🙂

אם אהבת את הפוסט שתפי אותו בפייסבוק ושמרי בפינטרסט! ♡