במבט ראשון או שני אפשר לחשוב שאני הבחורה הכי ״Girly״ שיש.

אני נופלת בהגדרה של הרבה סטריאוטיפים נשיים –

איפור ושיער הם שניים מתחומי העניין האהובים עליי,

אני צווחת בקולי קולות כשאני נתקלת בג׳וק {או כמעט בכל חרק אחר   }

ו-ורוד הוא הצבע האהוב עליי.

אבל כשזה נוגע לסטריאוטיפ המפורסם מכל – בהלת החתונה, אני הכי לא ״בחורה״ שיש.

יכול מאוד להיות שיפתיע אתכן לשמוע, אבל מעולם לא חלמתי על יום החתונה שלי.

אני לא מכחישה שכמו בנות רבות אחרות גדלתי על הקלאסיקות האהובות של סינדרלה, שלגיה וחברותיהן הנסיכות, שכל חייהן מתהפכים כשהן פוגשות את פרינס צ׳ארמינג.

אבל משום מה הסטריאוטיפ הזה פחות הצליח לתפוס אותי.

זה לא שלא עניין אותי להיות בזוגיות או להתחתן, פשוט מעולם לא הייתי לחוצת חבר או חתונה.

אני ממש לא אנטי-חתונה אבל כל ההתייחסות {האדישה?} שלי לאירוע הזה הצליחה לגרור לא מעט הרמת גבות מצד כולם {בערך} והשאלה שלא הפסיקה להשאל מהרגע שהתארסנו הייתה ״את מתרגשת?״ שהפכה לקראת החתונה ״את עדיין לא מתרגשת?!״

דניאל ואני הכרנו לפני כמעט חמש שנים במסיבת בריכה של חברה משותפת ולפני כמעט שנה התארסנו באחד המקומות הכי יפים בעולם.

האמת שזה בא לי דיי בהפתעה, כי אף פעם לא דיברנו על חתונה, אבל תמיד ידעתי שיש בינינו משהו מיוחד ושזה יהיה לנצח – עם הצעה או בלי הצעה.

אז כמובן שישר אמרתי כן ותכנוני אירוע החתונה עלו על הפרק.

בהמשך למונולוג הפתיחה שלי, אני חייבת להודות שאני לא טיפוס של חתונות ישראליות.

אירועים המוניים של מאות {אם לא אלפי} אורחים ממש לא עושים לי את זה ואולמות חתונה ישראלים-קלאסיים עם תאורה סגולה זה פחות הסגנון שלי.

דווקא אירועי החתונות בחו״ל, שהם הרבה יותר אקסלוסיבים ושיקים בעיניי, תמיד קסמו לי יותר.

אבל כמובן שככל שהתקדמנו עם תכנון החתונה היה ברור לי שהחתונה שאני דמיינתי בראש ממש לא הולכת לקרות.

אם אני חשבתי על אירוע מצומצם מאוד, חתונה ביוון או אפילו שרק שנינו נטוס ונתחתן בחו״ל – אז לאט לאט התבהר לי שלמרות שאומרים שיום החתונה הוא בעיקר בשביל הכלה, דווקא בדבר שהיה לי הכי חשוב לא ממש היה לי say.

אז כמובן שבסופו של דבר נאלצתי להתפשר, ועל אף שכולם ניסו לצמצם עד כמה שיכלו את רשימות המוזמנים שלהם, בסופו של דבר הוזמנו לחתונה שלנו משהו כמו 370 מוזמנים.

Oh well.

{ ספויילר : בסוף ממש נהנתי   }

עד פה על החלק הפחות מהנה בתכנון החתונה שלנו  😉

בפוסט הראשון בסדרת החתונה בחרתי להתמקד יותר בנושא ההכנות לחתונה ובוקר החתונה ובפוסט הבא אספר בהרחבה על גן האירועים, הטקס והמסיבה עצמה.

ההכנות

אז כמו שאמרתי, חתונה לא ממש הלהיבה אותי, אבל אם אני מארגנת אירוע – בין אם זה יום הולדת, מסיבת רווקות או כל אירוע אחר – חשוב לי שהאירוע יהיה הכי טוב שאני יכולה לארגן.

ידענו בדיוק מה אנחנו רוצים, ובגלל שלשנינו יש פחות או יותר אותו טעם, אפשר להגיד שתיקתקנו את העסק דיי מהר ובלי יותר מידי התלבטויות.

דברים שלהרבה אנשים אחרים אולי נראים זניחים דווקא תופסים אצלי מקום מרכזי, כאלו למשל היו ה Save The Date שהכנתי לבד אחרי מחשבה רבה והזמנות לחתונה של מיכל בן אביר שהתאימו בדיוק לסגנון ולאווירה של החתונה שלנו.

צילום

הספק הראשון שסגרנו היה לא אחר מצלם הסטילס חיים אפריאט, שעקבתי אחרי העבודות שלו במשך שנתיים והיה לי ברור שהוא יהיה זה שיבחר לתפקיד החשוב ביותר מבחינתי בחתונה.

אם מתחתנים בארץ אז לפחות שהתמונות יתנו קצת אווירה של חו״ל, לא? 🙂

דווקא נושא הוידאו פחות העסיק אותי ואם להגיד את האמת, אפילו חשבתי לוותר עליו לחלוטין. חיפשנו כל כך הרבה זמן צלם וידאו וראינו כל כך הרבה סרטונים שכלום כבר לא נראה לי מספיק טוב.

ואז הגיעה פולי 🙂 אחרי שאני התייאשתי דניאל מצא את Studio Polly שמצלמת ועורכת סרטוני אינדי מתוקים במיוחד. לא פחות חשוב מזה שהסרטונים שלה הקסימו אותנו, היא הייתה הכי מקסימה שיש ביום האירוע וממש השתלבה באירוע והצליחה לתפוס את הרגעים הכי מרגשים שיש!

גם לאחר ששלחה לנו את הסרטונים המוכנים וביקשנו ממנה לעשות שינויים קטנים בשירים, היא עשתה את זה בשמחה ובהבנה.

שמלה ואקססוריז

שמלת החתונה נחשבת לדודבן שבקצפת עבור הכלה בסידורי החתונה וגם לאחד מגורמי הדרמה הגדולים ביותר סביב האירוע.

אני לעומת זאת החלטתי לקחת דווקא את עניין השמלה הכי באיזי שיש.

היה לי ברור שאני לא הולכת להתחרפן עם השמלה, ושרוב הסיכויים שאקנה שמלה מוכנה ולא כזו שתיתפר במיוחד בהתאם למידותי.

בגלל שאני גרה כרגע באילת הרחק מכל סטודיו לשמלות כלה, כל החיפושים לשמלה נעשו באינטרנט.

חיפשתי בכלות אורבניות, בפייסבוק ואפילו השתעשעתי ברעיון של קניית שמלה מחו״ל דרך האינטרנט.

בסופו של דבר ראיתי שני דגמים שמאוד אהבתי – אחד ב FishnDag והשני בקולקציית הכלות של אלון ליבנה וקבעתי פגישות רק בסטודיו של המעצבים האלה.

הסטודיו הראשון שהגעתי אליו היה זה של FishnDag, ואחרי מעט מאוד התלבטויות יצאתי משם עם שמלת הכלה שלי {דווקא לא זאת שבגללה הגעתי אליהם!}.

השמלה הייתה בדיוק מה שחיפשתי – נקייה ולא מצועצעת, שני חלקים עם חצאית טוטו ארוכה ובד מיוחד. לשמלה גם התלוותה ההינומה הארוכה והמדהימה שנתפרה מאותו הבד של החצאית והשלימה את הלוק.

גם בגזרת הנעליים לא הסתבכתי יותר מידי והחלטתי ללבוש נעליים בצבע שמנת של רוני קנטור שכבר לבשתי בעבר בהפקה הזו. כמובן שלא יכולתי לשרוד על נעלי עקב כל היום ואחרי החופה החלפתי במהרה לכפכפי havaianas לבנות שנעלמו לחלוטין מתחת לטול העשיר של החצאית.

לאקססוריז בחרתי בצמיד זהב וינטג׳ יפיפה עם עיטורים של סבתא שלי ז״ל ועגילי אננס מוזהבים שרכשתי בנמל יפו ממש לפני החתונה.

התארגנות

בניגוד לזוגות רבים, בלילה שלפני החתונה דניאל ואני לא נפרדנו, אלא התפנקנו יחד בסוויטה המדהימה של מלון Brown Beach House, שם גם התארגנתי בבוקר החתונה יחד עם המלוות האהובות שלי {את הפוסט המלא על השהייה שלנו במלון אפשר לקרוא פה}.

בוקר החתונה היה פשוט מושלם – פתחנו אותו בדאבל דייט של ארוחת בוקר במסעדת המלון עם אחותי ובעלה, שרון ודקל. אחרי הארוחה דניאל נפרד ממני והתחילו הכנות שיער ואיפור לחתונה, בליווי של בר מימוזה עשיר ומשלוח סושי מוגזם מה-moon כדי שאף אחת לא תשאר רעבה 🙂 

על מלאכת האיפור הייתה אחראית נורית חן המהממת. את נוריתי הכרתי הרבה לפני החתונה ותמיד אהבתי את הסגנון שלה – בשתי מילים אני יכולה להגדיר אותו כ״לא מטוייח״, אבל הוא הרבה יותר מזה – הוא הכי ״flawless״ שיש.

נפגשתי עם נורית בערך חודש לפני החתונה לאיפור ניסיון וממש כמה ימים לפני החתונה החלטתי לשנות לגמרי את הסגנון של האיפור. שלחתי לה תמונות לרפרנס וסמכתי עליה בעיניים עצומות שיצא בדיוק כמו שאני רוצה, ולא טעיתי – היא פשוט אלופה!

האיפור היה עמיד בטירוף ושרד אפילו את הנישוקים של קבלת הפנים והחופה ואת ההזעה של רחבת הריקודים {וזה לא מפתיע כי היא באמת משתמשת במותגים הכי מצוינים}.

אותו סיפור של חוסר החלטיות היה גם בעיצוב השיער עליו היה ממונה קוסטה וינו. החלטתי על תסרוקת אחת במפגש הניסיון ושיניתי את ההחלטה לפני החתונה {כזאת מזל מאזניים!}.

היה חשוב לי להשאיר את השיער במראה טבעי ולא עשוי מידי ומאוד אהבתי את התוצאה.

השיער שרד יפה מאוד עד לשלב הריקודים ואז המצב התחיל להדרדר {דבר שצריך לקחת בחשבון אם מחליטים ללכת על תסרוקת שיער פזור ולהתפרע ברחבה   }.

לכל הבנות שמתחזקות פוני כמו שלי אני ממליצה בחום להביא פן קטן נייד כזה או כזה, כדי לא להגיע למצב שלי {ע״ע תמונות מהריקודים שיעלו בפוסט הבא     }.

כמובן שההיילייט של השיער היה הבליאז׳ הורדרד שעשה לי במיוחד לחתונה אמן הצביעה ארז עיוואן ממספרת מישל מרסייה בתל אביב. התייעצתי איתו לפני החתונה בלי סוף על הצבע וקיבלתי בדיוק מה שדימיינתי בלי להרוס את השיער {הוא עובד בשיטה מאוד מוצלחת של חמצון ומצליח להגיע לגוונים מאוד בהירים מבלי לפגוע כמעט בשיער}.

כשהסתיימו כל ההכנות נערכה הפגישה עם דניאל בלובי היפיפה של המלון, ומשם נסענו להמשך צילומי זוגיות בשטח הנחלה הפסטורלי.

מאחר וגם דניאל וגם אני רצינו הרבה מלווים ביום החתונה {אותי ליוו 4 חברות טובות ואחותי הגדולה, ואת דניאל ליוו 3 חברים טובים ואחיו הקטן} החלטנו לא להפיל על אף אחד את עניין הנהיגה ושכרנו וואן גדול ויוקרתי שלקח אותנו לגן האירועים ובחזרה למלון בתל אביב.

המשך יבוא בפוסט הבא….