אחד הדברים הכי מרגשים בחיים שלי קרה ממש החודש לפני 3 שנים…

הבלוג שלי יצא לאוויר העולם!

אני לא מאמינה שפתחתי את הבלוג שלי כבר בשנת 2015! אני בלוגרית ועצמאית כבר שלוש שנים ואני כל כך שמחה שאני זוכה לעסוק בכל יום בדברים שאני אוהבת במסגרת העסק שבניתי בעשר אצבעות. מאז שפתחתי את הבלוג הספקתי לעשות כל כך הרבה דברים מדהימים ונפתחו בפני דלתות שמעולם לא תיארתי שאפילו קיימות עבורי – השתתפתי בקמפיינים של חברות מובילות, התראיינתי לכתבה במגזין GoStyle, העברתי פינה קבועה בתוכנית בערוץ החיים הטובים, התארחתי במלונות הכי יפים ויוקרתיים בעולם, ייעצתי לעשרות בלוגריות ובעלות עסקים קטנים, פגשתי אנשים מעניינים בכל העולם ובניתי אסטרטגיות למיתוג ויזואלי ברשתות חברתיות עבור שלל לקוחות מדהימים. אני מרגישה אסירת תודה כל יום על כך שהעבודה שלי מאפשרת לי לקבל את כל החופש שאני צריכה ומדרבנת את המוטיבציה שלי להתפתח ולהתקדם בכל יום מחדש.

בלוגולדת זו הזדמנות מצוינת להרהר על 3 השנים הראשונות שלי כבלוגרית ולשתף את מה שלמדתי לאורך הדרך. מאותם הימים הראשונים שהיססתי וחשבתי "מה לעזאזל אני עושה?", עד היום, כשכבר צברתי את הביטחון לדעת שאני עוסקת בדיוק במה שאני צריכה לעשות ושלא הייתי מחליפה את המקצוע הזה בעד שום דבר בעולם. ההחלטה לפתוח את הבלוג הזה היא ללא ספק אחת ההחלטות הכי טובות שאי פעם עשיתי.

היום, אני רוצה לשתף איתכן את עשרת הדברים הכי חשובים שלמדתי בשלוש השנים האחרונות בתור בלוגרית.

לט׳ס גו!

1.  משמעת עצמית היא מאסט

בתור בלוגרית ועצמאית מצד אחד יש לי ה מ ו ן חופש. אני למעשה יכולה לעשות מה שאני רוצה – לקום מאוחר ולישון שנ״צ כל יום, ללבוש פיג׳מה לעבודה, לעשות מרתונים של בינג׳ מתי שרק מתחשק לי, לצאת לשופינג סתם ככה בבוקר באמצע השבוע ולצאת לחופשות בלי לתת דין וחשבון לאף אחד. את חלקם אני בהחלט גם עושה {כמו ששמת לב?}, אבל עם החופש מגיעה גם האחריות. המציאות היא שכאשר מנהלים בלוג, וגם רוצים שהוא יצליח, צריכים להיכנס לתמונה גם הרבה מאוד משמעת עצמית, סדר ואירגון.

אם בעבודה כשכירה הבוס הוא לרוב הסמכות הקשוחה, זה שלפעמים צריך לדרבן אותך להתקדם בעבודה, לעמוד בלו״ז ולקצץ בהפסקות כשצריך, גם כשממש לא בראש שלך לעבוד – אז כבלוגרית ובעלת עסק עצמאי זה לגמרי התפקיד שלי להיות הבוס המעצבן… ואין לך מושג איזה בוסית קשוחה אני יכולה להיות?

אז נכון שהעבודה שלי מורכבת ברובה מדברים שאני מאוד אוהבת לעשות, כמו כתיבה, צילום וטיולים, אבל זו עבודה לכל דבר והיא כוללת גם דברים שלפעמים יכולים לבוא פחות בטוב, כמו התעסקות עם התחום הפיננסי ותיבת מיילים מפוצצת שקשה מאוד להשתלט עליה. בתור עצמאית אני חובשת שלל כובעים – אני כותבת, מצלמת עורכת וגם מנהלת שיווק, מנהלת חשבונות, מנהלת שירות לקוחות והרשימה עוד ארוכה מאוד. השורה התחתונה היא שכדי לנהל בלוג מוצלח אי אפשר לזנוח את אף אחד מהכובעים, ולכן משמעת עצמית היא חובה.

המשמעת העצמית שלי בכל הקשור לטיפוח הבלוג והעסק שלי מגיעה בצורה טבעית מכיוון שיש לי הרבה מאוד תשוקה למה שאני עושה. ולמרות זאת, גם לי לא תמיד מתחשק לחבוש את אחד הכובעים של העסק, ולפעמים גם לי בא לקחת פסק זמן בלתי מוגבל מהמחשב שלי, אבל יש לי מטרות ואני נחושה בדעתי לכבוש אותם. מכיוון שלקחתי את הבלוג שלי ברצינות כבר ממש מההתחלה, אני רואה את ההתקדמות של הבלוג בכל יום וזה ממלא אותי באושר ובתחושת גאווה.

2. …אבל צריך גם לדעת לשחרר

אחד הדברים שלקח לי הרבה מאוד זמן להבין, ולמעשה אני עדיין לומדת ליישם, הוא שצריך לדעת גם לקחת הפסקות ולשחרר מידי פעם. מנקודת המבט שלי עבודה יצירתית כמו בלוגינג, פירושה חופש, גמישות והרבה הזדמנויות. אבל כמו בכל דבר בחיים גם לבלוגינג יש עקומת למידה מלאה בעליות ומורדות. יום אחד אני לגמרי חושבת ״כן, אני ממש בדרך הנכונה – יש לי את זה!״, וביום למחרת אני יכולה לחשוב ״אין לי מושג מה אני עושה!״. לאט לאט הבנתי שככה זה, אף פעם אי אפשר להרגיש ב-100% שהכל מושלם ושאין יותר לאן להתקדם – וזה בסדר גמור.

מוטיבציה, השראה ויצירתיות הם דברים שבאים והולכים. אם יש לי יום פחות מוצלח והמילים לא בדיוק זורמות מתוכי כפי שהייתי רוצה, או שתמונות שאני מצלמת מרגישות לי לא הכי מוצלחות, במקום להיכנס ללחץ ולהיות מאוד מתוסכלת אני מנסה להתעסק במשהו שונה. הרי יש כל כך הרבה דברים לעשות ולעבוד עליהם כשמנהלים בלוג, כך שתמיד אפשר למצוא משהו אחר להתעסק בו. בימים שממש לא מתחשק לי לעשות כלום, ואני מרגישה שכל מה שאני נוגעת בו פשוט לא מצליח אני משתדלת לא להיות קשה מידי עם עצמי ולהסיח את דעתי עם משהו אחר – לראות קצת טראש בטלוויזיה כדי לנקות את הראש {היוש ערוץ E ?}, ללכת לחוף הים או סתם לקרוא מגזין או ספר. לעתים קרובות, אחרי כמה שעות או ביום למחרת, באופן טבעי ההשראה חוזרת אליי ואני מצליחה בקלות לעבוד על משהו שלפני כן הייתי יכולה סתם להיתקע עליו שעות ארוכות מבלי לראות תוצאות.

אני עדיין לומדת להרפות קצת ולא לקחת את הכל יותר מדי ברצינות, ליהנות מהתהליך, לנסות דברים חדשים ולתת את המיטב שלי. לפעמים קשה לשחרר, וזה דבר שאני עדיין מאוד מנסה לעבוד עליו, אבל אני אחרי 3 שנים כבעלת עסק יצירתי אני לגמרי מבינה את החשיבות של הפסקות לשמירה על הריכוז, על ההשראה ועל הפרודוקטיביות.

3. לאמץ את הבלתי צפוי 

אם מישהו היה אומר לי פעם שאני אעביר פינה קבועה בתוכנית טלוויזיה הייתי חושבת שהוא נפל על הראש. אני? לדבר? ועוד בטלוויזיה? אין מצב.

יכול להיות שמה שאני הולכת לכתוב עכשיו הולך מאוד להפתיע אותך לאור ההתפתחות של השנים האחרונות – אבל לפני הבלוג הייתי מאוד ביישנית. עד לפני כמה שנים התביישתי אפילו לדבר בטלפון עם אנשים שאני לא מכירה! כן, את קוראת נכון… אני זוכרת שכשעבדתי בעבודה האחרונה שלי כשכירה במשרד שיווק קטן באילת, אחד התפקידים שלי היה להתקשר לכל מיני חברות ולהציע להם את השירותים של המשרד שלנו. זה היה הסיוט שלי! המילים לא זרמו לי וכל כך התביישתי להגיד אפילו את ה׳הלו׳ הראשון בשיחה. ושלא נתחיל לדבר אפילו על הפגישות הפרונטליות שהייתי צריכה להשתתף בהן…

מאז עברו רק 3 שנים וכל כך הרבה השתנה – ואני חייבת לתת את הקרדיט המלא לשינוי ולהתפתחות האישית שלי לבלוג שלי! הבלוג הזה פתח בפניי כל כך הרבה דלתות ואילץ אותי להתמודד עם סיטואציות שבעבר הייתי עושה הכל כדי להימנע מהן, וזה ללא ספק אחד הדברים הכי טובים שקרו לי.

דבר חשוב מאוד שלמדתי כבלוגרית הוא שיש גבול להכנות שאפשר לעשות לקראת משהו חדש, לפעמים פשוט צריך ללכת על זה ולהתמודד. הרבה מאוד מהדברים שזכיתי לעשות עד היום בזכות הבלוג שלי – השתתפות בתוכנית טלוויזיה, התראיינות למגזינים ואתרי אינטרנט, ייעוץ לבלוגרים ולבעלי עסקים, צילום ופיתוח אסטרטגיות תוכן ויזואלי למותגים – בכלל לא היו בתכנון כשרק פתחתי את הבלוג שלי. אלו דברים בלתי צפויים שנבעו מההתפתחות שלי כבלוגרית. אני לא חושבת שאפשר לצפות בהתחלה שהכל יהיה מובן, ברור וקל. בלוג הוא דבר מאוד דינמי, יש בו הרבה שינויים ולפעמים גם חוסר וודאות, וזה אחד הדברים הכי יפים בתחום הזה של הבלוגינג – הוא כל הזמן דוחף להתפתחות ולהתקדמות.

4. חשוב לבנות מערכת תמיכה חזקה

עם כל הדברים הנהדרים שכרוכים בניהול בלוג, יש גם תקופות יותר קשות ופחות זוהרות. תקופות בהן אובדת ההשראה ואין לך מושג מה את בכלל עושה, תקופות בהן את לא מצליחה שלא להשוות את עצמך לבלוגריות אחרות ותקופות שבהן את פשוט זקוקה למישהו שיגיד לך שהכל יהיה בסדר – שזו רק תקופה שתחלוף 🙂

כשרק פתחתי את הבלוג, בערך 98% מהאנשים שהכרתי בכלל לא ידוע מה זה בלוג ולמה אני בכלל עושה את זה. אני בטוחה שרוב האנשים חשבו שזו סתם גחמה ושבתכל׳ס שום דבר אמיתי לא הולך לצאת מזה… הרי מי שלא יודע מה זה בלוג לא יכול להבין את הפוטנציאל הענק שגלום בו ואת כל מה שכרוך בניהול שלו. תחברי את זה יחד עם העובדה שאני גרה במרחק מאות קילומטרים מכל האנשים שאני מכירה, ומהר מאוד תוכלי להבין שגם המשפחה והחברים שניסו לתמוך בי לא באמת הבינו מה אני עוברת ביום יום ולא יכלו להיות שם בשבילי עד הסוף, גם אם הם מאוד רצו. למזלי, דניאל, החצי השני שלי והחבר הכי טוב שלי, היה שותף לכל התהליך עוד לפני שהוא בכלל התחיל. הוא נמצא לצידי בחגיגות ובניצחונות הקטנים והגדולים, דוחף אותי קדימה כשאני מהססת לנסות דברים שקצת מפחידים אותי ומחזק אותי בתקופות הפחות מוצלחות. הוא ה׳סלע׳ שלי ואני כל כך שמחה שזכיתי בבן זוג כל כך תומך ומפרגן.

בניית מערכת תמיכה חזקה, בין אם זה משפחה, חברים או בלוגרים אחרים, היא הכרחית. כדי להצליח כבלוגרית הייתי צריכה להקיף את עצמי באנשים חיוביים שיכולתי להישען עליהם כשהייתי זקוקה לתמיכה, כאלה שנתנו לי משוב כנה כשהייתי צריכה את זה. מהר מאוד מצאתי את התשובה גם בקבוצות פייסבוק של בלוגרים אחרים בכל רחבי העולם, מאנשים שעוברים בדיוק את מה שאני עוברת בכל המשתמע מכך. כשלא מצאתי קבוצה ישראלית שתענה על הצרכים האלו, פתחתי את The Blogging Babes – קהילת הבלוגריות הישראלית, קבוצת פייסבוק ישראלית עבור בלוגריות שמשמשת כמערכת תמיכה ומקום לשאול שאלות בצורה חופשית ובאווירה תומכת ונעימה.

5. אף אחד לא באמת יבין מה אני עושה חוץ ממני

בהמשך ישיר לתובנה הקודמת – גם אחרי 3 שנים כבלוגרית אני עדיין מגלה שאף אחד, גם המשפחה והחברים שלי, לא ממש מבין מה אני עושה? והאמת היא? אי אפשר להאשים אותם…

בתור בלוגרית, קשה מאוד לשים תווית על העבודה שאני עושה. הרי ״בלוגינג״ הוא מקצוע יחסית חדש מאוד כך שלרוב האנשים אין מושג שיש בו הרבה מעבר לכתיבה וצילום. כמו שכבר אמרתי, אני חובשת כל כך הרבה כובעים שכמעט בלתי אפשרי לעקוב אחרי הדברים שאני עושה ביום יום כדי לנהל את הבלוג שלי. רק כאשר אני מנהלת שיחה רצינית על העבודה שלי כבלוגרית עם אנשים שלא קשורים לתעשייה, הם מתחילים להבין על קצה המזלג מה זה אומר להיות בלוגרית. עם הזמן פשוט הבנתי שאני צריכה לקבל את העובדה שאני יודעת מה אני עושה ואת הערך של העסק שלי, אבל רוב האנשים לעולם לא באמת יבינו.

6. לא כל דבר נמדד בכסף

כשמסתכלים על בלוג בתור יוזמה עסקית אחד הדברים הראשונים שחושבים עליהם הוא הצד הפיננסי. לכן, כשבניתי לראשונה את התוכנית העסקית של הבלוג שלי חשבתי על הדרכים שבהן אני אוכל להפוך את הבלוג שלי לעסק ריווחי. אבל האמת היא שעבודות ללא שכר {או עם שכר נמוך} או משימות שתורמות לפיתוח האישי חשובות לא פחות מעבודות שמשלמות את החשבונות.

בלוגרים מצליחים יודעים שחשוב להשקיע בבלוג שלהם {גם מבחינה כספית ובעיקר מבחינת זמן}, שכן כמו כל עסק אי אפשר לצפות שהבלוג יגדל מבלי להשקיע בחזרה אליו. למדתי שחשוב להשקיע בבלוג עצמאי, לרכוש ציוד לצילום ועזרים לניהול אוטומטי של הבלוג, להירשם לקורסים כדי ללמוד מיומנויות חדשות, להקשיב לפודקסט או לקרוא כתבות מעניינות, לבלות כמה שעות בהתנסות בצילום, או אפילו ליצור שיתופי פעולה ולהתנסות בדברים חדשים שבהם היה לי פחות ניסיון בתמורה לתשלום נמוך יותר. כל אלה עזרו לי לדחוף את הבלוג שלי קדימה. מהר מאוד גיליתי שכל השקעה שאני עושה עבור הבלוג מחזירה את עצמה תוך זמן קצר.

7. להגיד כן, ולהתמודד אחרי זה

בתור בלוגרית, אני מקבלת הרבה הצעות לעבודות והזדמנויות לקחת חלק בהרבה פרוייקטים מרגשים. לרוב מדובר בדברים שמעולם לא התנסתי בהם באופן מקצועי לפני שהגיעה ההצעה. אין מה להגיד, זה יכול להיות מאוד מאתגר ולעיתים גם מפחיד, אבל היציאה מאזור הנוחות שלי בדרך כלל גורמת לי להרגיש מדהים. למדתי שאין דבר שאני לא יכולה ללמוד לעשות ושצריך להיות אמיצים מספיק ולהתנסות בדברים חדשים כדי להתפתח ולגדול.

בזכות כל ה׳כנים׳ שנתתי זכיתי להתנסות בדברים שמעולם לא חשבתי שאעסוק בהם וחלקם הגדול הפך גם לחלק מהעיסוק המרכזי שלי. נכון, הרבה פעמים אחרי שאני מתנסה בדברים חדשים אני מגלה שהם לא ממש ה-cup of tea שלי, אבל אני תמיד שמחה שאמרתי ׳כן׳ ושהעזתי להתנסות במשהו חדש.

8. מצד שני צריך גם ללמוד להגיד ׳לא׳, ולתת חלופות אלטרנטיביות במידה ואפשר

לפעמים אני מקבלת הצעות להשתתף בקמפיינים או בפרוייקטים שפשוט לא מרגישים לי נכונים. אני יודעת שקשה להרבה מאוד בלוגרים בתחילת הדרך לוותר על הזדמנויות כאלה, במיוחד אם הן כרוכות בתגמול כספי – אבל כשמשהו לא מרגיש נכון, זה בגלל שזה לא ועדיף לוותר. כבר מההתחלה סמכתי על תחושות הבטן שלי ואמרתי לא לפרוייקטים שלא התאימו לי, ואני כל כך שמחה שזו הדרך שבחרתי בה. אין לך מושג כמה פעמים אני רואה בלוגרים ומובילי דעה שמפרסמים מוצרים שפשוט לא מתיישבים בקו אחד עם המותג והסגנון שלהם וזה פשוט צורם לי. בתור עוקבת שלהם זה פשוט גורם לי לתחושה של חוסר נוחות ולדעתי זה יוצר יותר נזק מאשר תועלת.

במקרים אחרים, בהם אני כן מתחברת למוצר אבל הקמפיין שמציעים לי לא מדבר אליי מבחינת הקריאייטיב והסגנון, אני תמיד אסביר לצד השני למה אני חושבת שזה לא יעבוד אצלי ומה אני חושבת שיהיה כדאי לעשות במקום כדי להפוך את הקמפיין למוצלח יותר. אני חושבת שזה גם מראה על נכונות להשתתף בקמפיין למוצר שרלוונטי אליי וגם על חשיבה מחוץ לקופסה. לפעמים אני נענית בסירוב, אבל פעמים רבות לא רק שאני זוכה להשתתף בקמפיין שאני אוהבת, אלא שגם מאמצים את הרעיון שלי באופן נרחב יותר.

9. בלוג עצמאי הוא המקום החשוב והבטוח ביותר עבור מי שרוצה לנהל נוכחות דיגיטלית מצליחה

אני יודעת שכבר דיברתי על זה בכמה מהפוסטים הקודמים שלי, אבל כל יום שעובר מחזק יותר ויותר את הטענה הזאת – אין שום תחליף לבלוג עצמאי!

אני לא מתווכחת עם העובדה שכיום המדיות החברתיות הן כלי הכרחי לגידול בלוג או עסק מצליח ורווחי. הן מחזקות את המותג, מחברות אותי לקהילה שלי, מאפשרות לי לשתף קטעים של ״מאחורי הקלעים״, ויוצרות טראפיק לבלוג. אבל יש להן חסרון אחד גדול מאוד, עצום אפילו – אני לא יכולה לשלוט בהן. אני לא הבעלים של פייסבוק, אינסטגרם, פינטרסט או כל מדיה חברתית אחרת, ולכן למרות שהשקעתי הרבה מאוד זמן ביצירת תוכן איכותי לשימוש ברשתות החברתיות והצלחתי להגיע למספר יפה של עוקבים, אני לא יכולה להיות בטוחה שהעוקבים שלי יקבלו בוודאות את העדכונים על תכנים חדשים שאני מפרסמת.

על ההשפעה של השינויים שקרו באלגוריתם של פייסבוק על עסקים דיברתי כבר בפוסט הזה על חשיבותו של ניוזלטר לבלוג ולעסק, וחשוב לי להדגיש שוב שהמצב הולך להיות זהה גם לעסקים שמסתמכים על אינסטגרם בתור פלטפורמה עסקית {את יכולה לקרוא על זה עוד פה}. בשורה התחתונה – הרשתות החברתיות הן כלי שנכון לעכשיו עדיין כדאי להשתמש בו למטרות שיווק וחיזוק המותג, אבל הוא בשום פנים באופן לא מהווה תחליף ראוי לבלוג וניוזלטר.

10. חובה לחלום בגדול ולאהוב את המקצוע

כדי לנהל בלוג מצליח {או כל עסק עצמאי אחר} צריך לדעת לחלום בגדול ולהיות מלאים בתשוקה לעסק. אי אפשר להגיע רחוק אם לא אוהבים את מה שעושים, במיוחד כשמדובר במקצוע שדורש התמדה והשקעה.

מקווה שנהנתן לקרוא את הדברים החשובים שלמדתי אחרי 3 שנים של בלוגינג? זה היה מסע מרגש ומעניין מאוד עד עכשיו ואני מאוד נרגשת לראות כמה רחוק הגעתי וסקרנית לגלות מה העתיד צופה לי!

ולסיום, רציתי להודות לכן על כך שאתן מקדישות מזמנכן לקרוא את הבלוג, לעקוב ברשתות החברתיות, להגיב ואפילו לשלוח פרגונים בהודעות פרטיות ♡

שמרי לקריאה מאוחרת בפינטרסט ?