הרג׳וקו מאז ומתמיד היה המקום שסימן עבורי את כל ההוויה היפנית שתמיד קסמה לי. מחוז הרג׳וקו, שנמצא בין שיבויה לשינג׳וקו, הוא מרכזה של אופנת הרחוב היפנית והיא הסמל לתרבות הצעירים ביפן. אופנת הרחוב של הרג׳וקו שמאופיינת בסגנון ילדותי צבעוני, חמוד {״קאוואיי״ ביפנית} ואקלקטי מהווה השראה למעצבי אופנה רבים מרחבי העולם, והאזור כולו הוא מרכז קניות ענק שאפשר למצוא בו הכל החל ממותגי יוקרה, רשתות אופנה בינלאומיות, חנויות אופנה מקומיות, בוטיקים וחנויות יד שנייה. כך שגם אם אופנת רחוב יפנית היא לא כוס התה שלך, אין סיכוי שתצאי מהאזור הזה בידיים ריקות.

בתור חובבת הרג׳וקו מושבעת, הרגשתי שהגעתי לגן עדן ומימשתי את שלל הפנטזיות היפניות שלי – מהופעת הרג׳וקו מטורפת, דרך מניקור צבעוני ועד צילומים בנוסח לוליטה {אחד מסגנונות האופנה המפורסמים בתרבות ההרג׳וקו}.

 

יש לי המון מה לספר וכל כך הרבה תמונות לשתף מהאזור הזה, אז החלטתי לכתוב פוסט ממוקד על דברים שכדאי לעשות בהרג׳וקו!

 

מוכנה להיכנס לעולם שכולו חמידות? בואי נצלול פנימה!

 

 

לספוג את אווירת ה׳קאוואיי׳ ברחוב טקשיטה {Takeshita}

 

הלב הפועם של הרג׳וקו הוא רחוב טקשיטה, הממוקם ממש ליד תחנת הרג׳וקו. מדרחוב קטן, צבעוני ומתוק במיוחד, מלא בחנויות בגדים ואקססוריז ובדוכני אוכל שמוכרים מגוון קינוחים צבעוניים ומתוקים בצורה קיצונית – חנויות ממתקים, קרפים עמוסים בפירות וקצפות, גלידות, צמר גפן מתוק ועוד. זהו אחד מהרחובות המפורסמים ביותר של העיר, ולכן פחות מומלץ לבקר בו בימי ראשון, אז הוא הופך לעמוס במיוחד.

 

לקבל הרעלת סוכר מהקרפים  וצמר הגפן המתוק המפורסמים בשביל תמונת אינסטוש מושלמת

 

שני הממתקים המפורסמים ביותר בהרג׳וקו, וברחוב טקשיטה בפרט, הם הקרפים המושקעים וצמר הגפן המתוק הצבעוני. יחסית לעובדה שמדובר במדרחוב קטן, אפשר למצוא בו כמות גדולה במיוחד של דוכנים שמתמחים בהכנה של שני הממתקים האלה, ומבחר הטעמים עצום! רק קחי בחשבון שהקרפ היפני שונה מהקרפ הצרפתי שאנחנו מכירים, הבצק שלו פחות עשוי ומרגיש יותר בצקי. וצמר הגפן המתוק? מבחינת הטעם אין הבדל בינו לבין כל צמר גפן מתוק אחר, אבל אין ספק ששני הקינוחים האלה הם האקססוריז המושלמים לצילומים ברחוב הצבעוני {והם גם עולים בהתאם…}.

לאכול את הקינוח הכי שווה ברחוב טקשיטה

 

CROQUANT CHOU ZAKUZAKU היא חנות קינוחים קטנה, שנמצאת ממש במרכז רחוב טקשיטה. למרות שהחנות מוכרת שני מוצרים בלבד – מאפה עם קראסט פריך ממולא בקרם וגלידת וניל עשירה בגביע טעים עם תוספת קראנצ׳ית, תמיד יש בה תור. ויש לזה הסבר טוב – שני המוצרים פשוט טעימים בטירוף! למרות שיש קינוחים שמצטלמים טוב יותר לאינסטוש {ע״ע קרפים וצמר גפן מתוק} לפי דעתי החנות הזאת זוכה במקום הראשון בקינוחים הכי שווים בטקשיטה.

 

לעשות שופינג כמו ילדת הרג׳וקו אמיתית ב – WEGO

 

את חווית ההרג׳וקו שלי תכננתי לפתוח ברחוב טקשיטה, אבל בגלל שבטעות לא יצאנו מהשער הראשי של תחנת הרג׳וקו, שנמצא ממש במרחק מעבר חצייה אחד מהכניסה הראשית לרחוב, היינו צריכים לעשות עיקוף קטן. למרות שחלפנו על פני שלל חנויות צבעוניות ומעניינות בדרכנו לרחוב טקשיטה לא רציתי להיכנס לטירוף של שופינג לפני שנגיע לרחוב המפורסם. ובכל זאת, הייתה חנות אחת שמשכה אותי פנימה {בעיקר בזכות כובע הברט הוורוד שתראי פה בהרבה תמונות 😉 } ממש דקה לפני שהגענו ליעד – סניף גדול של רשת חנויות WEGO היפנית.

WEGO היא רשת אופנה פופולרית בקרב חובבי האופנה היפנית. יש לה סטייל מיוחד שקשה למצוא ברשתות אחרות –  תערובת של פופ יפני ווינטג׳ אמריקאי. זה המקום הנכון לקנות בו אם רוצים לאמץ את מראה ההרג׳וקו המפורסם מבלי לבזבז הרבה כסף! למרות המחירים הזולים, האיכות דווקא ממש טובה ואפשר למצוא שם מבחר ענק של פרטי לבוש ואקססוריז שיתאימו לכל סגנון הרג׳וקו שאפשר לחשוב עליו – מדברים  בעלי סטייל בובתי ופלרטטני ועד לפרטי לבוש בעלי אופי פאנקיסטי ואפל.

אחרי שפשטתי על החנות במשך כמעט שעה, המשכנו לעבר רחוב טקשיטה, שם גיליתי שנמצא עוד סניף ענק של הרשת וכמובן שלא התאפקתי וקניתי גם בו 😉 את רשימת הסניפים המלאה תוכלי למצוא פה.

 

 

לעשות שופינג גם מחוץ לרחוב טקשיטה

 

אמנם הסגנון האקלקטי והצבעוני שאופייני לרחוב טקשיטה הוא המהות של הרג׳וקו, אבל ברגע שיוצאים מרחוב טקשיטה העמוס אפשר למצוא חנויות בוטיק ומעצבים, חנויות קוטור ורשתות אופנה בינלאומיות שיתאימו גם לקהל בוגר יותר ואופנתי לא פחות. את שדרת אומוטסנדו {Omotesando}, שנמצאת במרחק הליכה קצר מרחוב טקשיטה ונחשבת ל"שאנז אליזה" של טוקיו, אפשר לזהות בקלות בזכות העצים הגבוהים והמרשימים והחנויות היוקרתיות של מותגי העל לצד בתי קפה ומסעדות טרנדיות.

מומלץ לבקר גם בקניון Tokyu Plaza, שממוקם בצומת שבין הרג׳וקו לאומוטסנדו, לא רק בגלל החנויות השוות, אלא בעיקר כדי להתרשם מקרוב בכניסה הארכיטקטונית המרשימה המורכבת מחלקי מראות שיוצרות מראה פסיכדלי מיוחד.

לאכול אוכל אמריקאי מוגזם

 

בתוך ה- Tokyu Plaza, נמצא גם הסניף היפני למסעדת סרנדיפיטי 3 הניו יורקית. המסעדה שנוסדה לפני יותר מ-50 שנה בניו יורק מתמחה בעיקר בקינוחים מוגזים, כמו שהאמריקאים הכי אוהבים, אבל אפשר למצוא גם מגוון רחב של מנות אחרות, מוגזמות לא פחות. המסעדה מעוצבת בצורה מוגזמת בדיוק כמו האוכל שמוגש בה, הרבה ורוד, ויטראז׳ים וסילסולים והאווירה כיפית במיוחד. מתאימה, כאמור, למי שאוהבת אוכל מוגזם ולא מתעכבת לספור קלוריות 😉 {עדכון ספטמבר 2019 – בית הקפה נסגר 🙁 }.

ליפול דרך מאורת הארנב של אליס בארץ הפלאות

 

במרחק 5 דקות הליכה מתחנת הרג׳וקו נמצאת חנות קונספט מיוחדת שמוקדשת כולה לאליסה בארץ הפלאות – Alice On Wednesday! הקסם של החנות המגניבה הזאת מתחיל עוד לפני שנכנסים אליה – בחזית החנות ישנן 4 דלתות בגדלים שונים, כשרק הקטנה מביניהן מובילה לתוך החנות. בחנות 3 קומות ולכל קומה נושא מתוך הסיפור – החדר הלבן הטהור {המקום בספר בו אליס שתתה את השיקוי שכיווץ אותה}, חדר מלכת הלבבות והחדר של הכובען המטורף. חדר המדרגות שבין הקומות מעוטר בשלל ציורים יפיפיים מתוך הספר שהבולט והמיוחד מביניהם הוא הדמות של חתול הצ׳שייר, שחיוכו מואר ועיניו עוקבות אחרי העולים במדרגות. כל הפריטים בחנות ייחודיים מאוד ומושלמים לחובבי הספר/ הסרט המפורסם – ממשקאות, עוגיות וממתקים דרך ביגוד ואביזרי אופנה ועד לספרים וחוברות צביעה. באופן מפתיע מאוד המחירים בחנות היו מאוד סבירים, כך שאם את גרופית של אליס את עתידה לצאת עם שלל רב! 😉

להישאב לתוך קליידוסקופ מצופה סוכר ב – Kawaii Monster Cafe

 

אטרקציית חובה לאוהבי תרבות ההרג׳וקו היא ה – Kawaii Monster Cafe {שמשמעותו ״בית קפה למפלצות חמודות״} . בית הקפה המטורף הזה מצליח ללכוד את המהות של מחוז האופנה המפורסם של יפן ולהקצין אותה באלפי רמות. אני חושבת שהדרך הטובה ביותר לתאר את החוויה הזאת היא כמו להסתובב ברחוב טקשיטה אחרי שלוקחים אסיד, רק בלי הסיכון המיותר 😉

שום דבר לא יכול להכין אותך לצבעוניות המשגעת, לתשומת הלב לפרטים ולטירוף שהופך את בית הקפה הזה לכל כך מיוחד. עיצוב פסיכדלי שמאופיין בצבעוניות ניאון בוהקת, מוזיקת פופ יפנית קצבית, אוכל בשלל צבעי הקשת ובנות הרג׳וקו שנותנות הופעה חמודה במיוחד, או כמו שאומרים היפנים ״Kawaii!!!״, על קרוסלה ענקית בצורת עוגת קצפת ורודה. לא סתם קוראים למקום Kawaii Monster Cafe, הוא באמת חמוד בצורה מפחידה! 🙂

הכניסה לבית הקפה כרוכה בתשלום של 500 ין {בערך 5$} ושווה כל ין.

להתחבר ללוליטה הפנימית שלך אצל Maison de Julietta

 

 

זרם הלוליטה היא אחת מהסגנונות המקוריים של אופנת ההרג׳וקו, והוא פופולרי מאוד גם היום בקרב חובבי אופנת הרחוב היפנית. הלוליטה היא סמל לאחד מהדברים שהתרבות היפנית המודרנית הכי אובססיבית לגביהם – בטח כבר ניחשת – חמוד / "Kawaii". ברגע שמצאתי בפינטרסט את סטודיו Maison De Julietta, שממוקם בלב אחד ממרכזי הקניות המפורסמים ביותר של הרג׳וקו – Laforte u, מציע חווית מייקאובר ללוליטה, אני חושבת שהלב שלי עצר לשנייה מרוב התרגשות! תמיד מאוד אהבתי את הסגנון הזה ולא האמנתי שאני עומדת להגשים חלום ישן שבכלל לא האמנתי שאפשר להגשים בכזאת קלות – להתחפש ללוליטה! כולל התלבושת, השיער והאיפור המושקעים, ולהצטלם בסטודיו הכי ״קאוואיי״ שיש.  

כל המהפך {כולל הצילומים} לקח בערך שעה וחצי ועלה 11,500 ין {בערך 100$}, כולל פאה שהייתה בתוספת תשלום. לא זול, אבל לדעתי לגמרי שווה את זה 🙂

אפשר לקבוע תור בסטודיו עצמו או להזמין מקום דרך האימייל. כל הפרטים באתר הסטודיו. 

לעשות מניקור ״הרג׳וקו סטייל״ ב- Jill & Lovers Nails

 

אמנם כבר עברתי את הגיל שבו אני רוצה להתלבש כמו ילדת הרג׳וקו ביום יום, אבל אני עדיין מאוד אוהבת את הסגנון הייחודי הזה. זאת בדיוק הסיבה שמלבד כל המזכרות שקניתי בטיול שלנו ביפן, בימים האחרונים שלנו בטוקיו החלטתי להשקיע במניקור ״הרג׳וקו סטייל״ איכותי שיישאר איתי גם אחרי שאשוב הביתה. המניקור היפני הוא ממש יצירת אומנות, וכמו כל דבר בתרבות היפנית הוא עשוי בעדינות ובתשומת לב לפרטים הקטנטנים ביותר.

את המניקור שלי עשיתי בסניף הרג׳וקו של אחד ממכוני המניקור המפורסמים בטוקיו – Jill & Lovers. בחיים לא נתקלים במבחר עצום של לקים וקישוטים כמו שיש במכון הזה! כל הדוגמאות שראיתי היו כל כך יפות שאני חושבת שלקח לי יותר מחצי שעה רק לבחור את הצבעים והציורים שיקשטו לי את הציפורניים. כל הטיפול {כולל הסרת לק ג׳ל} ארך כמעט 3 שעות. טירוף, אני יודעת, אבל הבנות המקצועיות שעובדות שם מקפידות על עבודה בטוחה ומדויקת במיוחד כדי שהלקוחות יקבלו את הציפורניים המושלמות מבלי לפגוע בבריאות הציפורן.

אם גם את חושקת במניקור ״הרג׳וקו סטייל״ קחי בחשבון שזה הולך לעלות לך הרבה זמן וכסף {בעיקר אם תבחרי בעיצובים מפורטים במיוחד כמו שלי}, אבל זה לגמריי שווה את זה!

 

לאכול ״קרונאט״ מקורי ביפן {אבל ממש לא רק…}

 

מאז שדומיניק אנסל הגאון המציא את ה״קרונאט״ האגדי, הוא לא מפסיק לקפוץ לנו בפיד של הפייסבוק עם מטעמים מדהימים ומשונים כמו גלידת אבטיח שמוגשת בתוך אבטיח, גלידת תירס וסמור׳ז קפואים. הסניף היפני של המאפייה המפורסמת, שמקורה בלב שכונת הסוהו בניו יורק, מתמחה במאפים ומתוקים צרפתיים ומכניסה גם קריצה יפנית לתמהיל קינוחים המיוחדים שמשתנים ומתפתחים במאפייה ללא הפסקה. התוצאה היא קינוחים ומנות חדשניות ויצירתיות שיוצאות באזז פעם אחר פעם. כל חודש יוצא קרונאט בטעם חדש ומפתיע וזכינו לטעום 2 סוגים שונים של המאפה המטורף בגלל שהיינו בטוקיו בתפר שבין ספטמבר לאוקטובר. WIN!

למאפייה של דומיניק אנסל יש שני סניפים ביפן, סניף גדול שמתפרש על פני 2 קומות נמצא בהרג׳וקו, וסניף קטן יותר בשכונת גינזה היוקרתית. ביקרנו במאפייה של דומיניק 4 פעמים בטיול, פעמיים בכל סניף. הסניף המוצלח יותר הוא בהרג׳וקו, בקומת הכניסה נמצאת ויטרינת הקינוחים המרשימה ומקומות ישיבה רבים, ובקומה השנייה מסעדה מתוקה ומוארת שמגישה מגוון מנות שמתאימות לבוקר ולצהריים. אני הזמנתי טוסט אבוקדו- טרגון שהגיע בליווי סלט ואייס קפה ענק, שהיו נהדרים אם כי מעט יקרים.

ליצור מזכרות בתאי צילום יפנים

 

אחד הדברים שהיפנים הצעירים הכי אוהבים לעשות זה להצטלם בתאי צילום מיוחדים שמכונים Purikura – ובצדק, זה כל כך ״קאוואיי״!!! 😉

לא מדובר בתאי צילום רגילים, כמובן. היפנים הרי מומחים במוזרות… ואני מתכוונת ל׳מוזרות׳ בצורה הכי חיובית שיש. בתוך תאי הצילום היפנים יש מסך ירוק שמאפשר לבחור רקעים מגניבים לתמונות, אבל הדבר שבאמת מיוחד בתאי הפוריקורה הוא שהוא גורם למצולמים להיראות הכי קאוואי שיש – ממש כמו דמות אנימה יפנית מתוקה. הפילטרים של המכונה מבהירים את עור הפנים, מגדילים ומבהירים את העיניים ומקטינים את האף ויש הנחיות לפוזות צילום שגורמות למצלומים להראות מתוקים במיוחד. אחרי שמצטלמים אפשר להוסיף לתמונות ציורים חמודים וליצור דמות אנימה מצוירת שתופיע על גיליון התמונות המודפס.

אפשר למצוא את מכונות הפוריקורה בכל רחבי העיר, בתוך ארקיידים ובקניונים. באזור הרג׳וקו יש כמה מכונות כאלה, בדרך כלל בקומות התחתונות.

 

ללטף חתולים ב – MOCHA Cat Cafe

 

אחרי החוויה המדהימה שהייתה לנו בבית קפה לחתולים בבנגקוק, חלמתי לבקר בבית קפה לחתולים במקום בו הומצא לראשונה הקונספט המוזר/מיוחד הזה – יפן! למרות שהחוויה הראשונה שלי בבית קפה לחתולים באראשיימה הייתה פחות מרגשת מזו שחוויתי בבנקוק החלטתי לתת צ׳אנס נוסף לבית קפה לחתולים בטוקיו. הרי טוקיו היא מעוז הדברים המטורפים של תרבות הפופ היפנית אז תיארתי לעצמי שפה בוודאות יהיה יותר טוב. למרות שרציתי ללכת לבית הקפה לחתולים שהופיע בסדרה ״GIRLS" שבאחד הפרקים בהם שושנה גרה בטוקיו, שהיה נראה קרוב מאוד לסגנון של אותו בית קפה תאילנדי, החלטתי לוותר עליו כי הוא היה רחוק מהמרכז. חפרתי קצת באינטרנט ומצאתי את MOCHA Cat Cafe בהרג׳וקו, שנראה הכי יפה ומעוצב מבין האופציות הקרובות {אגב, מסתבר שבתי הקפה הכי מוצלחים לא נמצאים במרכז העיר…}. החלטנו לתת לו צ׳אנס, ולמרות שהחתולים היו מתוקים במיוחד הגעתי למסקנה שבתי הקפה לחתולים ביפן מרגישים הרבה יותר ממוסחרים מזה שאהבתי בבנגקוק. זה לא ממש בית קפה כי התשלום הוא לפי כמות הזמן שמבלים במקום {200 ין ל-10 דקות} והמתחם עצמו לא מסודר כמו בית קפה, אלא יותר כפינת ליטוף.

אטרקציית חובה? לא בהכרח, אבל אם את אוהבת ללטף חתולים מתוקים שווה לעשות שם אתנחתא מכל השופינג.

 

 

 

מה דעתך על תרבות ״החמידות״ {״קאוואיי״} שאופיינית להרג׳וקו?

ואם כבר ביקרת בהרג׳וקו – את מוזמנת לכתוב את הדברים שאת הכי אהבת באזור המגניב הזה בתגובות למטה! 🙂

 

 

אם אהבת את הפוסט שתפי אותו בפייסבוק ושמרי בפינטרסט! ♡